ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 32 · פסוק 18

יפגשך, לשון פגיעה:

ושאלך לאמר, רצה יעקב לעשות נסיון במנחה זו אם כוונת עשו לרעה או לטובה, ולכך אמר לעבדיו, אם ישאלכם עשו אחת מן השאלות הללו, ויורה שחפצו לקחת המתנות, אז תשיבו לו כך וכך ותתנו לו הכל, אבל אם הוא ברשעתו לא ישאל דבר, אף כי מסדר הליכתם ניכר שהיא מנחה, ויודע הוא שיעקב אחיו בא עתה בדרך ההוא, זה אות שכוונתו רעה ושלהלחם הוא בא, ואז לא יתנו לו דבר, וכן קרה שעשו לא שאל אותם והם לא נתנו לו המנחה עד ששאל אח"כ עשו ליעקב מי לך כל המחנה הזה וכו', כמו שנפרש שם:

למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך, לא ידע יעקב מה ישאל עשו אחיו ובאיזה לשון ישאל, אלא כך אמר לעבדיו בין שישאל על עצמיכם ויאמר של מי אתה ואנה פניך מועדות לילך, ובין שישאל על העדר ויאמר של מי הצאן הזה לפניך, על כל השאלות הודיעו לו את דבר המנחה לרצותו, ועוד תאמרו לו שגם אני אבא אחריכם, אף שלא יהיה זה מענין השאלה: