לאדני לעשו, מאחר שהדבור הוא לנוכח עשו היא די לומר מנחה היא שלוחה לאדוני ואין צורך להוסיף לעשו, אלא יעקב צוה שלא יראה השליח את עצמו כמכיר את עשו, פן יחשוב עשו שידע אחיו שהוא הולך לקראתו ושלח לו דורון מחמת יראה, אבל יראה השליח את עצמו כמו שליח לשעיר וכבלתי מכיר את עשו, ואם יפגשהו בדרך יאמר לו אני שלוח לאדוני לעשו שהוא יושב בשעיר:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 32 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גם הוא, יעקב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4