הממעיט אם עשרה חמרים, מרוב תאוה אספו ממנו כל אחד מאסף גדול על ימים רבים עד שאפילו הממעיט באסיפתו מחמת עצלה או חסרון בריאות גופו אסף עשרה חמרים, ואכלו ממנו בכל יום לשבעה, שנאמר ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יביא להם, הרי שהשם מלא כל תאותם, כי אולי לא הביא רבוי מופלג והיה מגיע לכל אחד רק מעט ממנו, היה אפשר ללמד עליהם זכות שאכלו ממנו יום יום רק מעט ולכן לא ישביעו תאותם אפילו באכלם אותו שנה תמימה, כדרך שאם לא יאכל האדם רק טעימה בעלמא יתאוה אליו זמן רב ולא יקוץ בו, אבל עתה שעלה מאד, הביא להם כל תאותם, שבכל סעודה אכלו וישבעו מאד:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · במדבר · פרק 11 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וישטחו ויפרשו כמו שטחתי אליך כפי והענין שהיו שוטחים הבשר כדי שלא יסרח ויספיק להם לזמן רב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4