ותלית אתו על עץ, גם זה חלק מהתנאי, ושיעור הכתוב כאשר יתחייב איש תלייה ותתלה אותו, אז לא תלין וכו', והנה חטא משפט מות שאמר הכתוב אינו כ"א מגדף או עובד ע"ז, כי מה שאמרו כל הנסקלין נתלין דברי יחיד הם, והלכה כחכמים שאינו נתלה אלא המגדף והעובד ע"ז, ואין כונתם לומר שאלה הנתלים לא יהיו נסקלים בראשונה, אבל אלה לבד אחרי היותם נסקלים יהיו נתלים לגודל חטאם, וכן משמע מלשון הכתוב שאמר תחלה והומת, שהוא על הסקילה, ואח"כ ותלית:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 21 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4