ואשה אל אחתה לא תקח, שקידש האחת ונעשית השניה אחות, אשתו, וכשבא עליה חייב כרת, ודוקא כששתיהן בחיים, כמפורש בחייה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 18 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לצרר, לפי שאמר ואשה אל אחותה לא תקח, חזר ופירש בין שהוא לצרור, שלקח גם השניה לאשה, והרי הן צרות זו לזו, או לגלות ערותה שבא רק פעם אחת בזנות חייב כרת, כי לפי שאחר מות הראשונה קדושין תופסים בשניה, הוצרך לומר שבחיי הראשונה לא יקח השניה, כפי מחשבתו בדרך לקוחין, גם לא יבא עליה, ולכן הפסיק בעל הטעמים במלת תקח:
עליה, על הראשונה שלקח בקדושין גמורין:
בחייה, למדך שאף אם גרשה, לא ישא את אחותה כל זמן שהיא בחיים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4