אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי, מצות רבית דעת האדם תתירנו, שמעותיו בטלות והלוה מתעסק ומרויח בהן, ולמה לא יהיה יתרון גם למלוה, אלא שהוא חק מחקי התורה הנעלמים משקול דעת האדם, שנצטוו בהן ישראל שהוציא השם אותם מארץ מצרים באותות ובמופתים, ועל כן צריכין לקבל חקי אלהים, ולכן המודה במצות רבית שהיא ישרה מודה ביציאת מצרים, והכופר במצות רבית כאילו כופר ביציאת מצרים:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 25 · פסוק 38
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לתת לכם וכו' להיות לכם לאלהים, סמך מתנת הארץ עם להיות לכם לאלהים, לפי שאין השראת שכינה אלא בארץ הנבחרת, מקום המקדש והנבואה, ולכן צויתי לכם המצות התלויות בארץ כגון שמטה ויובל, וראוי לכם לקיימם שלא תגלו מן הארץ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4