אשר ישחט, הפרשה הזאת מדברת בחולין שבמדבר אסר להם לאכול בשר חולין, והוצרכו לזבוח הכל זבחי שלמים, ולסוף מ' שנה חזר והתיר להם בשר תאוה כבואם לארץ, ובא עתה לאסור שאיטת חולין מחוץ לאהל מועד, ופרשה שנייה מדברת במוקדשין:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 17 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שור או כבש או עז, מג' מינין הראויים לישראל להקריב אבל צבי ואיל שאינן בני הקרבה, היו מותרים במדבר:
במחנה, באיזו מחנה שיהיה, מחנה לויה או מחנה ישראל, כל שאינו במחנה שכינה פתח אהל מועד שהיא העזרה חייב כרת:
מחוץ למחנה, חוץ לכל מחנה במדבר, גם חוץ ממחנה ישראל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4