אוהב גר · נוספות · דרכי לשון סורי · אות הגימ"ל

גְבָא ידוע בסורי, כמו בהר בעברי, ותמצאהו בבן סירא (ט"ו י"ז), ומזה ותבואתי מכסף נבחר, ועללתי מן סימא גביא, וכן ודעת מחרוץ נבחר, וגבו לכון ידיעתא מן דהבא סנינא. והמתרגמן לא הזכירו. והשרש הזה בבנין הדגוש גַבִי מורה בל' סורי על לקיטת דבר מתוך דברים אחרים, כבורר אוכל מתוך פסולת או פסולת מתוך אוכל (וקרוב לו בתרגום אנקלוס מקושש עצים מגבב אעין, ובלשון חכמים בקש ובגבבא), ואולי מלשון זה הוא מה שמתורגם הגו סיגים מכסף גבו סולאנא מן סאמא, ותהיה הקריאה גַבּי צווי לרבים, ואם נרצה להשיבו מקור כמו העברי, נאמר גַבָיוּ ויהיה על דרך הסורי.

גְזַם ידוע בתלמוד ובתרגום, ובעל הערוך כתב: עביד אניש דגזים ולא עביד, שמחרף ואינו עושה, וכתב עליו המעריך ואני אומר שוטם ומפחיד ע"כ, והאמת שהיא מלה ידועה בל' סורי על האיום וההפחדה ביעוד הרעות, בל' רומי (minare) ובלעז (minacciare).

גַיַס ידוע בדברי רז"ל, ולא הביאו המתרגמן, והערוך פירש גייסות חיילות, והאמת שהוא לשון סורי, וענינו בוזז, שודד ולסטים, ורבותינו שמשו בו להורות על גדוד של בוזזים ושודדים, וכן בתרגום נחת גדודיה, אשדך גייסהא, וכן גדוד בעברי איננו חיל וצבא, רק מספר קטן מאנשים בוזזים ושודדים.

גֵיר כי יבין ואין מענה, דידע גיר ולא בליע. דע כי המלה הזאת ידועה מאד בל' סורי, ומקורה מלשון יונית (gar), וענינה כי (enim), ולעולם לא תבא בראש המאמר, אלא בתוכו כדרך מלת (enim) ברומי, אשר תראה בבן סירא (ג' ב') מָריָא גֵיר שַבַח לאַבָא עַל בנַיָא, ענינו כי ה' הגדיל האב על הבנים, וכן שם (ג' ט') אִיקָרֵה גֵיר דגַברָא אִיקָרֵה הוּ דַאבוּהי כי כבוד איש כבוד אביו. והמלה הזאת אדם משלנו לא זכרה.

גַלָא או גַאלָא בל' סורי בגד, והוא נמצא בתרגום ירושלמי, על ארבע כנפות כסותך, על ארבע צנפת גלתיכון, וכן בתלמוד, הוא יאא וגלתיה יאה, ובספרים וגולתיה בוי"ו, ונראה טעות.

גַנְבָרָא מלה ידועה בל' סורי, ענינה גבור או ענק, והנו"ן נכתבת ולא נקראת, ותמצאה בבן סירא (מ"ח ד' ו') ומזה בתרגום ולא ידע כי רפאים שם, ולא ידע דְגַנְבָרֵי אֲפֵילַת, כלומר כי גבורים וענקים הפילה, והמלה משובשת בספרים.

גַרְבַיָא, רוח צפון תחולל גשם, רוחא גרביתא, המתרגמן חשב לפרשו מלשון איטלקי (garbino) ואינו, כי רוח גרבין הוא מערבית דרומית, והאמת כי גרביא בל' סורי וגם בל' ערבי, ענינו צפוני.