אוהב גר · נוספות · דרכי לשון סורי · אות הדלי"ת

דָוֹונָא ביגון שאולה בדוונא לשאול, ובל' סורי דּוּוָנָא, ובספר בן סירא לא תֶתֵל לדוּוָנָא נַפְשָךְ (ל' כ"א) ובתלמוד לא תיעול דויא בלבך, כל זה משרש דוה הידוע. ואני תמה על מה שמצאתי פעמים רבות בתרגום כתובים דבונא בבי"ת, והוא שבוש בלא ספק, כי דבונא בארמית לא יהיה אלא לשון זיבה, ושרש דאב לא נמצא בארמית אלא בענין זאב. וטעה המתרגמן שהביא תרגום לפניו תרוץ דאבה, דאבונא, וצריך להגיה דוונא.

דּוּק בבנין אפעל אַדִיק ידוע בסורי בענין הבטה והשקפה, והוא מצוי בתרגום, רואיך אליך ישגיחו, חזיך לך ידיקון, ובתרגום כתובים מצאתיו על הרוב בוי"ו יתרה, אודיק, ונראה טעות.

דּלח ידוע כי לשון יראה ופחד מתורגם דחל אבל בכתובים נמצא במקומות הרבה דלח, אמנם בל' סורי יש חלוק בין שני השרשים האלה, דחל ענינו יראה ופחד, אבל דלח ענינו עכירה וטירוף (ומזה ביחזקאל ותדלח מים ברגליך, ולא תדלחם רגל אדם עוד, לשון עכירה) והושאל על חרדת הנפש והבהלה, שהיא טירוף הנפש, ובחרונו יבהלמו, תרגום סורי וַבחֶמתֵה נדַלַח אֶנוּן. על כן אומר אני כי נכון הוא שיהיה דחל תרגום של יראה, כי לכך נוצר השרש ההוא מתחלתו, ושיהיה דלח תרגום של פחד, כי כן אמתת הוראת לשון פחד על חרדת הנפש והתרגשותה הנה והנה, מבלי שתדע בבירור מה הוא הרע אשר תירא ממנו, כאשר הוכחתי כל זה בב"הע לשנת תקפ"ו. והנה בפסוק ה' אורי וישעי ממי אירא ה' מעוז חיי ממי אפחד. הא' אדחל והב' אדלח. כן הוא בדפוסים הראשונים (משנת רע"ו ורע"ח), וכן גירסת המתרגמן, וכן נכון.

דְמֵךְ כן הוא נקוד בל' סורי, בצירי, כשהוא זמן עבר, וכשהוא שם התאר דַּמִיךְ וכן ראוי להגיה בתרגומים, ועיין בסוך. אוהב גר הגהה ז'.

דמר לשון ידוע בסורי אֶתדַמַר ענינו התפלא והשתומם, ונמצא בס' בן סירא בסימן י"א פסוק כ"ה, ובסי' י"ב, ט"ו, ובסי' מ"ד א', ובן זאב תרגם בשלשתם מדעתו, ולא אחר לשון ארמי, כי לא הבינו. ומזה בתרגום משלי, לא יבוזו לגנב כי יגנוב, לא לְמִחְדַמָרוּ לגנבא דגניב, אין להפלא לגנב כי יגנוב. התחכם המתרגם לתקן לשונו, שלא יהיה נראה כאלו אין הגנב ראוי לבוז ולחרפה, רק שאין ראוי להפלא ולהשתומם אם יגנוב למלא נפשו כי ירעב. גם השרש הזה אדם לא זכרו.

דַּעְדַּק דק ככפור, דעדק דגיר כגילדא, מי מנה עפר יעקב, דעדקיא דבית יעקב, המתרגמן הביאם בשרש עדק, ואמר שנ"ל שהדל"ת מן השרש, ואין ספק שהדל"ת שרשית, והעי"ן נוספת, והשרש האמתי דקק כמו בעברי, וכן דרדקי שבלשון רז"ל הר"יש בו נוספת, והשרש דקק, ובלשון סורי אומרים דקדקא וענינו נערים קטנים, כמו שהוא ענין דרדקי, ומזה בתרגום ירושלמי (הביאו בעל הערוך) מקטון ועד גדול, מדקדקיהון עד סביהון.

דַרְמְסוְק כן נקראת עיר דמשק בל' סורי, ומזה בדברי הימים (א' י"ח) ארם דרמשק.