אוהב גר · חלק ראשון; שלשים ושתים נתיבות חכמה · פרק 7

הנתיב השביעי שנוי הלשון לכבוד התורה, לבאר כל לשון שהוא משל, וכל דרך של מליצה, כי המשל והמליצה ימתקו לחיך המשכיל המבין אותם על בוריים, והם לפח ולמוקש לעם הארץ אשר לא יבינם. שרצו בארץ ורבו בה תרגם אתילידו, וכן ובני ישראל פרו וישרצו ואתילדו, כי שרש שרץ בעברית מושאל על רבוי ההולדה כמו השרצים, ואנקלוס הסיר המשל ופירש הכוונה. וכן אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ, כמא דלא אפשר לגבר לממני, העברי הוא מליצה, כי טעם אם יוכל כמו שלא יוכל, והמתרגם פירש הענין. וכן כי אם אשר יצא ממעיך הוא מליצה, כי אין הבן יוצא ממעי אביו, ואנקלוס פירש ואמר בר דתוליד. וכן ויפתח את רחמה ויהב לה עדוי. וכן ותלד על ברכי ותליד ואנא ארבי, וכמהו יולדו על ברכי יוסף אתילידו ורבי יוסף. וכן כי במקלי עברתי הרי יחידאי. וכן אכפרה פניו אנחיניה לרוגזיה. וכן נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך רב לפרעה ואהרן אחוך יהי מתרגמנך. וכן ואולך אתכם קוממיות בחירותא. וכן האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו האב אנא לכל עמא הדין אם בני אנון. וכן סר צלם מעליהם עדא תקפהון מנהון. וכן ומלתם את ערלת לבבכם ותעדון ית טפשות לבכון. וכן ונתנך ה' לראש ולא לזנב לתקיף ולא לחלש, וכמהו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב. וכן שרש פורה ראש ולענה גבר מהרהר חטאין או זדון. וכן וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ועתר ישראל ובעט אצלח תקיף קנא נכסין. וכן וחרבי תאכל בשר תקטל בעממיא. וכן בהם עמים ינגח יחדו בגבורתיה עממיא יקטל כחדא. וכן האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו דעל אבוהי ועל אמיה לא רחים, ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע ואפי אחוהי ובנוהי לא נסיב.