אוהב גר · חלק שני · חלופי נוסחאות · סימן 21

ויתעצב אל לבו ואמר למתבר תקפהון כרעותיה (יא"ר, לסבונא, יוני, וסביוניטה), וברוב הספרים כתוב ואמר במימריה, וזה לשון ספר יא"ר: ואיננו מתורגם ואמר במימריה, כי במימריה הוא תרגום אל לבו, וכאן תרגמו כרעותיה עכ"ל. ודע כי בדפוס לסבונא ובשני דפוסי קוסטנטינא נמצא בפסוק זה אחר מלת כרעותיה תוספת דברים, ואלה הם: ואמר שפיר עבדית די בראתינון בארעא ולא בראתינון ברקיעא, וקשה בעיני לומר שהסופרים הוסיפו מלבם בתרגום ענין אשר איננו בכתוב, ויותר יתכן להאמין שאנקלוס עצמו עשה התוספת הזאת, והשמיטוה קצת מהסופרים, לפי שלא מצאו ענינה בעברי; והיתה כוונת אנקלוס למתק מליצת ותב ה' במימריה ארו עבד ית אנשא בארעא, לומר שאע"פ שחזר בו שבראו, מפני שקלקל לעצמו, אבל באמת לא היתה חרטה לפניו, כי ראה כי יפה עשה לתתו בארץ ולא בשמים, וכדברי ר' נחמיה (בראשית רבה כ"ז) מתנחם אני שבראתי אותו מלמטה, שאלו בראתי אותו מלמעלה, כשם שהמריד בי את התחתונים, כך היה ממריד בי את העליונים; וזה כלו תקון וכנוי בעבור ההדיוטות.