באיזה לשון הם מדברים. ואם תאמר, מאי אכפת להו באיזה לשון הם מדברים. ויראה, כי ע' לשונות הם כנגד ע' אומות, ולכל אומה נתן לה לשון, והלשון הוא מתיחס אל האומה, לפי מה שהיא – נתן לה הקדוש ברוך הוא לשון, כי לשון הקודש נתן לעם הקודש, נמצא כי הלשון הוא מתיחס לפי מדריגת האומה. ולפיכך היו רוצים לדעת באיזה לשון הם מדברים. והם ידעו כבר ענין כל לשון, כי אותם שיש להם לשון זה – ענינם כך. ורצו שיעמדו על ענין האומה מה הם, כי הלשון הוא גדר האומה מה שהיא:
ולעיל בפרשת שלח לך (במדבר יג, כו) אצל "וישיבו אותם דבר" לא פירש (רש"י) מידי, משום דבהגדה שייך שפיר "וישיבו אותם דבר", שבא לומר שהביאו להם תשובת דבר. אבל שאמר 'הבא לי תשובה', פשיטא, כל מי ששולח שליח – אדעתא שיביא לו תשובה שולח אותו. וזה שהוקשה כאן, דלמה הוצרך לומר שישיבו דבר, שודאי לכך שלח אותם:
ולעיל בפרשת שלח לך (במדבר יג, כו) אצל "וישיבו אותם דבר" לא פירש (רש"י) מידי, משום דבהגדה שייך שפיר "וישיבו אותם דבר", שבא לומר שהביאו להם תשובת דבר. אבל שאמר 'הבא לי תשובה', פשיטא, כל מי ששולח שליח – אדעתא שיביא לו תשובה שולח אותו. וזה שהוקשה כאן, דלמה הוצרך לומר שישיבו דבר, שודאי לכך שלח אותם: