והנה העקר שנצטוו על הכלאים הוא משום שנולד מהם מין חדש, והתורה אמרה "עץ פרי עשה פרי למינו", כמו שפרשנו, למינו מה שהוא דומה לו, וע"י הרכבת ב' מיני אילנות נולד פרי חדש, אבל ע"י כלאי זרעים אינו נולד מין חדש, והתורה לא אסרה כלאי זרעים אלא משום ערבוביא למשמרת ולהרחיק מכל מיני כלאים ואינו עיקר המצוה כי כל אחד צומח לבדו, ובמשמרת לא נצטוו אלא ישראל, ואף לישראל אינו אסור אלא בארץ, והוזהרו אדם ובני נח בהרכבת אילן, והרבעת בהמה שיוציא מהם מין שלישי מורכב משניהם, לפינך הוזהרו בו שאם יעשו זה כנגד פעולת האל שהוא בראם למיניהם והם ההופכים מעשיו, לפיכך הוצרך החכם לשאול על מה שכתננו למעלה שדרש ר"ח ב"פ ואמרו בעי רבינא הרכיב שני דשאים לר"ח ב"פ מהו? כיון דלא כתיב בהו למינהו לא מחייב, או דלמא כיון שהסכים הקדב"ה על ידן כמאן דכתיב בהו דמי, תיקו:
קריאה במקור
רד"ק על בראשית · פרק 1 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וירא אלהים כי טוב, אע"פ שיש עשבים שהם חמימות, גם הם טוב, כי אם הם חמימות באכילה ושתיה הם מרפאים חלאים קשים בתחבושת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Presburg : A. Schmid, 1842
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001202448
- הערות המהדורה
- Catalog filename label: Presburg A. Schmid, 1842. Full edition title retained from the source document.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 109 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: d05e27f9644672919424e1dd06be228ac58f2decec2d7cc1fc8b9865a7195564