ובאמת כבר נפלה החקירה במצוה שאם ישהה מלעשותה יהיה בה הכשר ויתרון אם יש בזה הכלל מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה. והבאתי בחיבורי הע״ש סימן קנ״ד אות א׳ חבל הפוסקים בשו״ת ובאחרונים ז״ל בזה. ולמ״ד דמצוה להקדים יותר ודאי ניחא שהיו חכמי לב הזריזין ומקדימין ואפי׳ למ״ד דיותר טוב להשהות ולעשות מן המובחר אינו אלא במצוה אחת שבשהוי יעשנה מן המובחר. אבל כאן שיש לפנינו שתי מצות ודאי יש להזדרז להקודמת. ומכש״כ לפי סברת הגמ׳ יומא דל״ג א׳ דמכשיר עדיף להקדים. וכן במעשה המשכן ותכליתו לא היו הכלים משמשין בלא הכשר מחיצות של המשכן. ולא דמי לבהמ״ק שאמר ר׳ יהושע שמעתי שמקריבין אע״פ שאין בית. דהתם קדושה הראשונה של בית המקדש ראשון קדשה לדורות אבל במשכן שלא הי׳ המקום מקודש אלא לשעה והמחיצות של היריעות הוא דקדשי לאותו מקום. פשיטא דהיריעות קדמו גם למלאכה:
קריאה במקור
הרחב דבר על שמות · פרק 36
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d862ffc1741b7761f34f52faad1ddaa38928576379703e8e1422239686c08bb0