ואחר יאכל מן הקדשים בתרומה הכתו' מדבר שמותר לאכלה בהערב שמש קשה מנא לו י"ל מדכתי' בתריה כי לחמו הוא והיינו תרומה שהיא לחם ומה שאמ' מותר לאכלה בהערב שמש. קשה מנא לו י"ל כדאמרינן בכמה מקומות העריב שמשו אוכל בתרומה דנפקא לן הנך אילי מדכתיב תלת קראי חד לא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים הוי מעשר כשטבל ועלה אוכל במעשר וכתו' אחד אומ' ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים דהיינו תרומה וכתו' אחר אומר וכפר עליה הכהן וטהרה דהוי כפרתו אוכל בקדשים הא כיצד כאן למעשר כאן לתרומה כאן לקדשים דתרומה עדיפא ממעשר שחייב עליה משום מתה וחומש ואין לה פדיון ואסורה לזרים וקדשים עדיפי מן התרומה שכן חייבין עליה משום פגול נותר וקרבן ומעילה ואסורין לאונן הכי איתמ' שם במסכת יבמות:
קריאה במקור
ברטנורא על התורה · ויקרא · פרק 22 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 831d16917074fc62c3763527da0308f7c404766bf293c0dab19c75fc8e4de0e5