כל איש אשר יקרב וכו' ואם תאמר ג' כריתות בטומאת קדשים למה כבר דרשו רז"ל במסכ' שבועות אחד לכלל ואחד לפרט וכו' פי' רבינו את אהרן כתי' והנפש אשר תאכל מזבח השלמים ונכרתה הרי פרט וכאן כתיב כל קדשים שכלל את כלם לומ' לך מה פרט מפורש קדשי מזבח אף כל קדשי מזבח לאפוקי קדשי בדק הבית דלא ואין להקשות הרי הפרט הוא קודם לכלל והיה לנו לומ' נעשה הכלל מוסף על הפרט ורבי כל מילי די"ל דהואיל ומרוחקים זה מזה לא מרבינן אלא כעין הפרט והכרת השלישי בא ללמדנו על הטומאה הסתומה הכתובה בפ' ויקרא גבי קרבן עולה ויורד דלא איירי אלא בטומאת מקדש וקדשיו או לרבות דברים שאינם נאכלים אליבא דר' אבהו או לרבות חטאות הפנימיות אליבא דר' שמעון דהוה אמינא הואיל ואין בהם משום פגול אין בהם משום טומאה. מהר"ר:
קריאה במקור
ברטנורא על התורה · ויקרא · פרק 22 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 831d16917074fc62c3763527da0308f7c404766bf293c0dab19c75fc8e4de0e5