ויאמרו לו חכמיו. קרי להו אוהביו וקרי להו חכמיו, א"ר יוחנן, כל האומר דבר חכמה אפילו בעובדי כוכבים נקרא חכם טווהדבר חכמה שאמרו הוא הענין המבואר בדרשה הבאה. .
(שם שם)
(שם שם)
קריאה במקור
תורה תמימה על אסתר · פרק 6 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אם מזרע היהודים. אמרו ליה, אי משאר שבטים קאתא מרדכי יכלת ליה, ואם משבט יהודה ובנימין ואפרים ומנשה לא יכלת ליה, יהודה – דכתיב ידך בעורף אויביך, אינך – דכתיב בהו (תהילים פ׳:ג׳) לפני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך טזטעם דרשה זו פשוט, דאינו מבואר כלל מה שאמרו בלשון ספק אם מזרע היהודים מרדכי, האם נסתפקו בתוצאת גזע מרדכי, וגם לשון היהודים בה' הידיעה אינו מבואר, ולכן דרשו אם מזרע היהודים, היהודים המצויינים, וכדמפרש.
ועיין בפירש"י בתהלים בפסוק שהובא כאן, לפני אפרים ובנימין ומנשה, פירש, וז"ל, כשיהיו צריכים לתשועתך אע"פ שאינם כדאי עוררה גבורתך להם, עכ"ל. ומשמע מדבריו דכש"כ לשאר שבטים יעיר הקב"ה גבורתו, ולכאורה פלא הוא, שהענין סותר לאגדה שלפנינו שמבואר דאך ורק אלה השבטים מובטחים בעזרו של הקב"ה מפני תעניתם ומעלתם.
וצ"ל דהכונה כאן דשאר השבטים אין יכולים תמיד לבטוח בישועת ה', כי כנודע עברו ישראל על התורה בימי אחשורוש, וכשאינם כדאי לא יהיה ה' לעזר להם וא"כ אתה יכלת ליה, משא"כ אלה הארבעה שבטים בטוחים בכל אופן בישועת ה' ואפילו אם אינם כדאי. .
(שם שם)
ועיין בפירש"י בתהלים בפסוק שהובא כאן, לפני אפרים ובנימין ומנשה, פירש, וז"ל, כשיהיו צריכים לתשועתך אע"פ שאינם כדאי עוררה גבורתך להם, עכ"ל. ומשמע מדבריו דכש"כ לשאר שבטים יעיר הקב"ה גבורתו, ולכאורה פלא הוא, שהענין סותר לאגדה שלפנינו שמבואר דאך ורק אלה השבטים מובטחים בעזרו של הקב"ה מפני תעניתם ומעלתם.
וצ"ל דהכונה כאן דשאר השבטים אין יכולים תמיד לבטוח בישועת ה', כי כנודע עברו ישראל על התורה בימי אחשורוש, וכשאינם כדאי לא יהיה ה' לעזר להם וא"כ אתה יכלת ליה, משא"כ אלה הארבעה שבטים בטוחים בכל אופן בישועת ה' ואפילו אם אינם כדאי. .
(שם שם)
נפול תפול. דרש ר' יהודה ב"ר אלעאי, שתי נפילות הללו למה, אמרו לו, אומה זו משולה לעפר ומשולה לכוכבים, כשהם יורדין יורדין עד לעפר וכשהן עולין עולין עד לכוכבים יזצריך באור מה שייך זה להשתי נפילות דהמן, וצ"ל דכונתם דערך הנפילה תהיה לעומת העליה, דכמו שהעליה של מרדכי תהיה למעלה ראש, כך נפילתו של המן תהיה עד סוף מדרגת הנפילה, והיינו נפל תפול – סוף נפילה. .
(שם שם)
(שם שם)
ויבהלו. מלמד שהביאוהו בבהלה יחמדייק מדלא כתיב ויבהילו להמן לבא, דהלשון להביא הוא לשון גם לפי ערך איש מכובד, אלא מפני שהבהילוהו לבא שלא ברצונו, והסבה לזה מפני שלבו לא הלך עתה אחר משתה ושמחה, אחרי המאורע שלו עם מרדכי ומיתת בתו ונבואת אשתו ואוהביו, ועיין מש"כ כעין דיוק כזה בלשון להביא את ושתי המלכה [ע"ל פרשה א' פסוק י' בדרשה ביום השביעי]. ויתכן כי לא קראוהו אל המשתה כי אם בהלוהו לבא סתם. .
(שם שם)
(שם שם)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5df42a5a383962fd2292d42446c51b526ece4b4c7f72121dd8f6ba64c4c8e6c5