וישב מרדכי וגו'. אמר רב ששת, ששב לשקו ולתעניתו יגיום ג' לתעניתו היה, ומה שקרא הכתוב ליום אתמול שלישי כדכתיב ויהי ביום השלישי ותלבש אשתר מלכות – יום שלישי לשילוח הרצים היה. וטעם הדרשה מלשון וישב מרדכי נראה משום דלשון השבה משמע אל המצב שהיה בו קודם למאורע זו, ומעין הדרשה והשיב את הגזילה – כעין שגזל, ואחרי דמקודם לזה היה בשקו ובתענית וכתיב וישב מבואר ששב לזה. . (מגילה ט"ז א')
אבל וחפוי ראש. כי הוי נקיט ואזיל עם מרדכי בשבילא דבי המן ' חזיתיה ברתיה דהוי קאים אאיגרא, סברה היא, האי דרכיב אבוהא הוא והאי דמסגא קמיה – מרדכי, שקלא עציצא דביהכ"ס ושדיתיה ארישיה דאבוה, דלי עינה וחזיא דאבוהא הוא, נפלה מאיגרא לארעא ומתה, והיינו דכתיב והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש, אבל על בתו וחפוי ראש על מה שאירע לו ידיתכן דדריש אבל על בתו מלשון נדחף אל ביתו אבל, אל ביתו בסבת ביתו, וכמו (שמואל ב כ״א:א׳) אל שאול ואל בית הדמים, יעו"ש, וגם כי אין אבל אלא בקרובים, ומי דחפו – דבר העציצא, כי לא היה יכול להתמהמה עוד בחוץ. . (מגילה ט"ז א')