קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך וגו'. (אח"י אפשר לפרש דידוע דבמצרים לא ישבנו כי אם רד"ו שנה וקושי השעבוד בא לחשבון לנכות ק"ץ שנים. וכבר אמרנו וענינו דקושי השעבוד יעלה לחשבון אם ישראל דין בנים יש להם. וז"ש קומי לך רעיתי מגלות מצרים ולכי לך וכי תאמרו אכתי פשו רבות בשנים ולא שלימת עבי"דתא לז"א כי הנה הסתיו עבר. רמז לקושי השעבוד כמשז"ל הנצנים נראו בארץ סימני גאולה. ואם יעלה על לב דהא דקושי השעבוד משלים היינו אם יש לנו דין בנים וא"כ עדיין צריכין אנו למודע"י אם יש לנו דין בנים לז"א עת הזמיד הגיע הגיע עת גאולה והראיה שאנו בנים וקול התור אותיות תורה נשמע בארצנו ולא זכו המלאכים בתורה לפי שאנו בנים ולגבי בן ליכא דינא דב"מ כמ"ש בכמה דוכתי ובפסוק אחזו לנו שועלים אפשר לרמוז לנו גימטריא אלהים כלומד מסוף בחינות אלהים בחינות הדינין אחזו שועלים הסט"א וא"ש ההי"ב. מאי"ן):
קריאה במקור
נחל אשכול על שיר השירים · פרק 2 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Eshkol al Hamesh Megilot, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156901/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6a814f9d7be25c560fb5817b387bd77e8786736bc9432d068883b76495a465f8