עד שיפוח היום ונסו הצללים. דע כי הצלם הוא לבוש נשמת האדם כי כמו שהלבוש הוא מתוקן למדת הגוף כן לבוש הנשמה הוא כדיוקנא דיליה ממש ויש לו לאדם ג' מלבושים והם א' צלם וב' צללים וכל האברים החקוקים בצלם ההוא שצריך לתקן בגלגול הזה הם במספר. ואלו נקראים ימי האדם שהם ממשיים הרי כי הימים והצלם והמלבוש הכל א' ואלו הג' לבושים הם בג' עולמות כסא ויצירה וג"ע הארץ והנפש בקבר. דבביאת האדם בעוה"ז על ידי עשיית המצות נתקנים כל אברי המלבוש הזה הנקראים ימים. ובהיות האדם חוטא ומטנף מלבושים אלו נשארים נר"ן ערומים בסוד חטא אדה"ר וידעו כי עדומים ואז גרם להם המיתה והעונש. זה קיצור נמרץ מדברי הרב ז"ל ומה שנוגע לפשט ועוד כתוב מגורי האר"י זצ"ל עד שיפוח היום ר"ל בעוה"ז צריך האדם לעשות תשובה ולחזור אל השי"ת קודם מותו וצריך כי סוב דמה לך לצבי שהוא רץ כצבי במהירות ולפעמים ראשו לאחור כך האדם בעניני העוה"ז צריך שלא יעכב עצמו רק יהיה רץ לעוה"ב ולפעמים יסוב ראשו מעט גם לעוה"ז דרך עראי:
קריאה במקור
נחל אשכול על שיר השירים · פרק 2 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Eshkol al Hamesh Megilot, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156901/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6a814f9d7be25c560fb5817b387bd77e8786736bc9432d068883b76495a465f8