לבוש האורה · בראשית · פרק 38 · פסוק 24

רש"י כמשלש חדשים רובו של ראשון ורובו של אחרון ואמצעי שלם ז"ל הרא"ם ומה שהכריח לרז"ל לומר רובו של ראשון ורובו של אחרון ואמצעי שלם ולא אמרו שני חדשים ושליש סתם ל"ש שני חדשי' הראשונים שלמים ושליש החדש השלישי ול"ש שליש החדש הראשון וב' חדשים האחרונים שלמים הוא מלשנא דקרא מדקאמר כמשלש משמע כהשתלש החדשים ולא קאמר כשלשה דמשמע שישתלשו החדשים בשוויי' עכ"ל וכתב כן מפני שהוא סובר דתמר ילדה לז' וכמו שמשמע מפרש"י בסמוך גבי בעת לידתה ואחז"ל שהולד ניכר בשליש עיבורה וב' חדשים ושליש הם שליש עיבורה ומשמע לו דאלו אמר כשלשה היה פירושו שני חדשים ושליש וזה אינו נכון דאדרבה דאי הוה כתיב כשלשה הוי פירושו בשלשה חדשים שלמים והיה זה סותר פסוק דבעת לדתה ועוד דה"א אפי' יולדת לז' אין הולד ניכר עד ג' חדשים שלמים ואי משום כ' הדמיון שבו כשלשה דמשמע ולא שלשה שלמים זה אינו דה"א שר"ל שנים הראשונים שלמים והשלישי רובו או אפכא שזהו פי' של כשלשה ולא שלשה שלמים וכיון שכתוב כמשלש פירושו שנים שלמים וי' ימים בתוך השליש שזה גם כן פירושו של כהשתלש ור"ל כשליש חדשי הריונה והוא כמו בחדש השלישי כלו' קודם צאת רובו וא"כ ק' מנא ליה לרז"ל לומר רובו של ראשון ורובו של אחרון ואמצעי שלם ומיהו אפשר לומר דס"ל לרא"ם דאי הוה כתב כשלשה על כרחין היינו צריכין לומר שפירושו שנים שלמים וי' ימים בשלישי שאם היתה הכוונה רובו של שלישי כ"ף הדמיון למה לי דהא רובו ככולו אלא ע"כ ר"ל מיעוט של שלישי א"נ נ"ל שטעות נפל בספרי הרא"ם ז"ל וראוי להיות ולא קאמר כשלשת בתי"ו אחרונה והוי כמו ששת שבעת שאין פירושם שבעת שלמים ששת שלמים כמו שבעת ימים תאכל מצות שאין פירושו שבעת ימים שלמים ולא רובם שאין אוכלים כל היום ולא רובו אלא ר"ל בתוך אלו השבעה ימים תאכל מצות ה"נ כשלשת חדשים הוי משמע כשלשה ולא כולם ולא רובם וכן נ"ל עיקר וכיון שכתב כמשלש ש"מ רובו של ראשון כו' כי ס"ל שכן הוא משמעות הלשון כמו שהביא ראייה מושלשת דערי מקלט אבל מ"מ ק' לי שלפי פירושו יהי' פי' של רובו של ראשון ורובו של אחרון ור"ל עשרים יום מן הראשון ועשרים מן האחרון ואמצעי שלם וזהו דוחק דאם כן לא למדנו מזה הפסוק כלום וגם רש"י סתם דבריו מאד ולא הודיענו אם תמר ילדה לז' ויהיה פי' של רובו של ראשון ורובו של אחרון כמו שכתבתי או שמא ילדה לשמנה חדשים ויום אחד וס"ל יולדת לח' יולדת למקוטעין ויהיה פירוש של משלש וגם כוונת רש"י שאמר רובו של ראשון ורובו של אחרון ר"ל עשרים וחמשה ימים מן הראשון ועשרים וששה מן האחרון או אפכא ולפי חשבון זה ילדה תמר לח' חדשים וג' ימים אם נאמר הולד ניכר לשליש עיבורה ולא בא הכתוב לסתום אלא לפרש גם הרג"א בנה יסודו ואמר דדיוק רש"י הוא מדכתיב כמשלש בכ"ף הדמיון דאי הוה ג' חדשים שלמים ליכתב משלש חדשים ומדכתיב כמשלש לא היו חדשים שלמים אלא רובו של ראשון ושל אחרון ואמצעי שלם עכ"ל ואיני יודע מאי קאמר דהא נפל בכל הקושיות חדא מנ"ל לומר כן שמא שנים שלימים וי' ימים מן השלישי או מן הראשון ועוד מה שהקשיתי על הרא"ם דלא בא הכתוב לסתום אלא לפר' ושמא תמר ילדה לח' חדשים וג' ימים כמו שכתבתי חשבונו למעלה ע"כ נ"ל ששניהם לא ירדו לעומק דברי רש"י וכוונתו ואומר אני דה"פ דס"ל לרש"י כיון שפי' כמשלש הוא כמו כהשתלש וכמו שתרגום אונקלוס כתלתות ירחיא פירושו הוא בהתחלת החדש הג' של הריונה כלומ' מיום ראשון של החדש השלישי מיום שנתעברה וס"ל לרש"י מדכתיב גבי תמר בעת לידתה פירושו בחדש השביעי דאי בתשיעי ס"ל לרש"י דק"ל כר' יודא דפרק בנות כותיים דאית ליה שיפורא גרים כלומר דלכי עייל חדש התשיעי מיד הוה זמן לידה לפיכך אי הוה יולדת בתשיעי הוה לי' למכתב וימלאו ימיה ללדת כמו גבי רבקה שצריך לפרש אליבא דר' יהודה שמיד שעבר חדש השמיני ונכנסה בתשיעי אפילו יום אחד כבר מלאו ימיה ללדת ואינה צריכה למלאות כל החדש שכן דרך הרבה נשים שמיד בואן לתשיעי הוא עת לידתן ונקראו מלאו ימיה ללדת ומדכתיב גבי תמר בעת לידתה ש"מ שילדה לז' ומפני שיולדות לז' יש מהן יולדות למלאין ויש מהן יולדות למקוטעין דהא ק"ל יולדות לז' יולדות גם כן למקוטעין ופי' למקוטעין ר"ל לו' חדשים ויום שאפי' לא נכנסה לז' אלא יום אחד יולדת בן קיימא וכמו שפי' רש"י בפי' לקמן בפרשת שמות גבי לידתו של משה ובא הכתוב כאן במלת כמשלש להודיענו שתמר ג"כ ילדה לו' חדשים ויום אחד כמו יוכבד אם משה ולכך כתב כמשלש שפירושו כהשתלש ר"ל בתחלת השתלשות מספר החדשים שהוא ביום ראשון מן החודש הג' וגילה לן הכתוב שזה היום היה יום ראשון להכרת העובר שלה ולפי זה ע"כ ילדה תמר ביום אחד לחודש השביעי שאין הולד ניכר לכ"ע בפחות משליש עיבורה שכיון שניכר עוברה בשני חדשים ויום אחד לעיבורה לא היה זמן הריונה רק ששה חדשים ויום אחד ומעתה יבואו כל דברי רש"י ופי' הפסוק על נכון מפורשין ולא סתומין דק' לרש"י שהיה לו לכתוב בחדש הג' ויוגד ליהודה וגו' שזה אין פירושו אלא ביום ראשון של החדש הג' כמו שכתב בפי' בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים שהוא היה יום ראש חודש סיון ומדכתיב כמשלש שפירושו כהשתלש ור"ל כתחלת השתלש החדשים שהוא יום ראשון מחודש השלישי וא"כ ע"כ כוונתו אעפ"י שהוא יום ראשון מן החדש הג' הוא נחשב כשלשה חדשים שלמים שזהו פי' של כמשלש ולא כתב בחודש השלישי כאילו אמר כמשלש חדשים שלמים וזה לא יוכל להיות אם לא נאמר רובו של ראשון ואמצעי שלם ורובו של אחרון שזהו כמו שלשה חדשים שלמים למספר החדשים דרובו ככולו ואעפ"כ אינו אלא יום ראשון מחודש השלישי של עיבורה דרובו ר"ל יום ט"ז או ט"ו יום מן הראשון וט"ו יום או י"ו יום מן האחרון או אפכא דט"ו נקרא ג"כ רובו של החודש דאין חדש לבנה אלא כ"ט יום וי"ב שעות והרי בא הכתוב לפרש ולא לסתום שאין פי' רובו אלא בכמו יום אחד יותר מחציו דתפשת מועט תפשת תפשת מרובה לא תפשת נ"ל: