רש"י בנימן זאב יטרף וגו' ניבא על שיהיו עתידין כו' תימא לי שהרי כל מה שהתנבא עכשיו שגילה לשאר השבטים מיהודה ואילך היה הכל נבואות ברכות ושלוה להם ולא גלה להם עכשיו שום פורענות שיבא עליהם לבסוף חוץ מראובן ושמעון ולוי שמעשיהם גרמה להם ולמה גילה לבנימן שבן זקונים הוא לו ויצערנו לגלות לו עניין פילגש בגבעה ושהוא פורענות וכמעט אבד כל שבטו לולי השאיר מעט השארית ההוא כדי שלא ימחה שבט מישראל ח"ו ודוחק לומר שזה גם כן ברכתו וטובתו שהותר שבטו לבא בקהל שטוב לו שתיקתו מכל וכל ולא יגלה לו מזה כלום לכך נ"ל שאין זה מדברי רש"י ז"ל שאין זה דרכו ושום תלמיד הגיהו ועיקר הנבואה הזאת לפי דעת רש"י הוא על שאול ומרדכי כו' כמו שיפרש אחר כך וכן משמע בסמוך בלשון רש"י ז"ל שאמר לפי שנתן ליהודה גבורת ארי ולבנימן חטיפתו של זאב כו' ואם יהיה חטיפת הזאב דבנימן חטיפה דפילגש בגבעה חלילה לו שיכלל כולם בזה העניין נ"ל:
קריאה במקור
לבוש האורה · בראשית · פרק 49 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wrocław, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019368280205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b862142e7564f505282082b040591720eb1fbb2c3f910f7c971cf3bd09c61177