לבוש האורה · בראשית · פרק 6 · פסוק 16

רש"י צוהר י"א חלון וי"א אבן טובה המאירה נראה לי דכוונה האומר חלון לא רצה לפרש אבן טובה דא"כ צוהר תכניס לתיבה הל"ל מה ר"ל תעשה הרי כבר הוא עשוי והרא"ם רוצה ליישב זה ופי' תעשה כמו תכין אבל אינו מיושב דאם כן תעשה לך מיבעי ליה. דגבי הכנה שייך לומר לשין לך כמו תכין לך הדרך ה"נ הל"ל תעשה לך ר"ל תכין לך לצוהר לא לתיבה וכיון שכתב לתיבה וודאי פירושו חלון ולא כתב חלון לומר שלאורה יעשנו לא לפתח להכניס בו דבר ומ"ד אבן טובה לא פירש חלון דקשה לו דא"כ חלון הל"ל דסתם חלון לאורה ולא היה צריך לפר' לצוהר ואע"ג דגם חלון היה לה כמו שאמר בפי' מ"מ צוה לו להכניס אבן טובה המאירה מפני שפעמים היה צריך לסתום החלון כגון בעת הגשם והרוחות ואז ישתמש לאור האבן אבל לעולם אור החלון כגון שלא בעת הגשם והרוחות וודאי טוב יותר ונוח לאדם להשתמש בו גם שיכנוב בו האויר כי אין טוב לשבת תמיד בתיבה סתומה לכך היה צריך שניהם האבן והחלון. ומה שהקשה הג"א ולמה לא צוה לו לקחת נר להשתמש בו תירץ בו דרך דרש ואינו נכון אבל נ"ל שאינו קושיא כלל כי איזה נר יצוה לקחת לו אם נר של שמן מתוך שתרד התיבה ותעלה בעת שטיפת המים מנחשול לנחשול כספינה המטורפת בים יטה השמן לאחור או לפנים ויכבה הנר ונר של שעוה ושל שומן קרוש גם כן לפעמים יכבה פתאום והיה צריך להכניס גם כן אבנים חלקות וברזל להוציא מהם אש והיה טורח רב לנח לכן טוב יותר האבן טובה שמאיר תמיד בעת האפילה וסתימת החלון נראה לי: לשון הג"א ויש בזה דבר זה מופלג מאד בחכמה עמוקה כו' ומ"מ אני אומ' שהגרסא הנכונה כמו שהוא בילקוט עכ"ל ור"ל שגורס התחתיים לבהמה אמצעיים לאדם עליונים לזבלום ונ"ל כי לא דבר הרב נכונה ותמה אני איך בחר לו החכם הזה הדעת החיצון הזו והזרה מאוד עד שלא תקרא בחירה רק דעת תמוה לתווהות הבריות ומה שכתב הילקוט והב"ר א"א כ"א יש בו סוד כי איך יעלה על הדעת שידור האדם בדירה סרוחה כזו בעת מי המבול שהריח ריח גפרית וזיע' הבהמות למטה וריח רע של הזבלים למעלה בצירוף הליחלוחית הבא מלמטה ממי המבול וליחלוחית הזבלים הבא מלמעלה ישכב בטחב מלמעלה ומלמטה שנה תמימה ולא יפול לחולי אם לא בנס והשגחת ושמירת הש"י עליו תמיד ונטירת יתירה ונס אשר הוא שלא לצורך למה לי ועוד הטורח הרב שהיה מגיע לצדיקים הללו נח ובניו לשאת תמיד זבלי הבהמות מלמטה למעלה דרך שתי עליות מן המדור התחתון לעליון וודאי אם היה על זה האופן ערב ובוקר וצהרים ויום ולילה שינה לא היה יכול לתת לעיניו הוא ובניו כל הימים מטורח משא זבל הבהמות חלילה חלילה לטרוח הצדיק ובניו חנם וק"ל ואשר אמר שיש בזה דבר מופלג מאוד בחכמה עמוקה כו' איה חכמתו הטבעית שהרי היא דבר שכנגד חכמת הטבע כאשר אמרתי למעלה מן הלחיות באמת אומר אני שאין בדבריו ממשת כלל בעיני כן נראה לי. ואף אם היתה כאן חכמה עמוקה כמו שאמר היה נ"ל מן הראוי לשנות הטבע כדי להקל המשא על נח ובניו מטורח הזבלים ולהשגיח עליו מצד אחר לשומרו בתיבה כמו שהוא דעת רש"י כי ע"ד רש"י היתה לו הוצאות הזבלים דרך נקל מאד להשליכה מן האמצעי לתחתון גם שימור בריאותו בעליונה יותר טובה כפי הטבע נראה לי: