רש"י וחלצו וגו' אל מקום טמא שהאבנים הללו מטמאין מקומן בעודן בו פי' שהמקום שהם מונחים עליו הוא בעצמו טמא בעודן בו שהרי קרקע עולם הוא ואין קרקע עולם מקבל טומאה אלא ר"ל כל זמן שהאבנים הללו מונחים שם יטמא האויר שם ויטמא כל הטהרות המשתמשים שם באויר ההוא שעליהם אעפ"י שלא יגעו באבנים הללו:
קריאה במקור
לבוש האורה · ספר ויקרא · פרק 14 · פסוק 40
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wrocław, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019368280205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b862142e7564f505282082b040591720eb1fbb2c3f910f7c971cf3bd09c61177