לבוש האורה · בראשית · פרק 45 · פסוק 24

רש"י אל תרגזו בדרך אל תתעסקו בדבר הלכה שלא תרגז עליכם הדרך. הקשה הרג"א למה הוצרך יוסף לצוותם יותר מאשר צוה אותם יעקב ועוד וכי כל השבטים לא ידעו כמו שידע יוסף עכ"ל ולא אוכל להולמו אם לא שנאמר שלא הבין כוונת רש"י במה שאמר שלא תרגז עליכם הדרך כי לפי פשט האמתי אין כאן מקום לשתי הקושיות כי פשוטו האמתי לרש"י הוא שאמר להם יוסף בלשון צוואה כאדון או בלשון בקשה אל תתעסקו בדבר הלכה כי שמא על ידי התעסקות הלכה ועומק עיונה תאחרו במלונות ובפונדקאות הרבה וגם על הדרך בהליכתה ומתוך שתהיו טרודין במחשבתכם בדבר הלכה לא תלכו בזריזות ויהיו זה סיבה שיאריכו הליכתם על דרך זמן רב והוא היה חפץ וחושק לראות פני אביו מהרה כראות פני אלקים ולכך בקש מהם או צוה עליהם שימהרו ללכת ולא ואחרו בדרך גם למען יביאו הבשורה לאביהם מהרה שהוא עודנו חי וכמו שהי' אליהם תחלת דבריו מהרו ועלו אל אבי וגו' וגם שתוכלו לחזור מהרה בעבור אראנו מהרה כי חפץ אני לראותו ולפי זה יהיו תחלת דבריו וסופם עניין אחד והוא המהירות כדי שתהיה אזהרה אחר הזהרה ובקשה אחר בקשה ולזרזם גם כן בשעת מעשה שלא יאחרו על הדרך משני טעמים למהר הבשורה לאביו וגם למהר הראייה אליו בראות פניו ולפי זה אין שום מקום לשתי הקושיות הראשונה היכן צוה אותם יעקב על זה והשניה אין הדבר תלוי בידיעה כי היה חושש שמא הם ילכו לפי תומם ולא ימהרו ולכך הוצרך לזרזם מאד ואולי כי הוא הבין הפשט כמו שמבינים הטועים שאמר להם אל תתעסקו בדבר הלכה שלא ירגז עליכם בעל הדרך ותבאו לידי סכנה ע"ד שאחז"ל ההולך בדרך ושונה ופוסק משנתו כו' הרי זה חייב בנפשו כו' ועל זה יפלו שתי אלו הקושיות אבל לא זו הדרך ולא זו העיר בכוונת רש"י ז"ל בדעת יוסף וציוויו בכאן כי מה לזה העניין בכאן שאינו אלא פשט של שטות וטעות וגם רש"י נשמר מזה ותקנו באות אחד להראות שלא יטעו בו ואמר שלא תרגז עליכם הדרך בתי"ו הנקיבה הנסתרת כי דרך לשון נקיבה כלומר הדרך תרגז ותגבר עליכם במה שתאריכו בו מאד בהליכתו עליו זמן רב ואם היתה כוונת רש"י כמו שמבינים הטועים היה לו לומר שלא ירגז עליכם הדרך ביו"ד האי"תן והיה פירושו ירגז עליכם בעל הדרך אלא וודאי טעות גמור הוא נ"ל: