לבוש האורה · בראשית · פרק 7 · פסוק 2

רש"י למדנו שלמד נח תורה פירש דאל"כ מנא ידע טהורין וטמאין בההיא שעתה הרא"ם הקשה דהא בהדיא מתרצינן בגמרא רב חסדא אמר העבירום לפני התיבה וכל שהתיבה קולטתו טהור ור' אבהו אמר הבאים כתיב שבאו מאליהם. והניחו בקושיא ואמר ולא ידעתי למה הניח הרב דרך התלמוד ותפש דרך אחרת עכ"ל. והג"א רוצה ליישב את רש"י בשינוייא דחיקה. ואני אומר שאין כאן קושיא כלל על רש"י כי רש"י הולך לשיטתו שבכל מקו' רודף פשט הכתוב וכמו שכתב הרא"ם עצמו בכמה מקומות. לכך נ"ל שקשה לו לרש"י כאן שינוי לשונות הכתוב של מעלה אמר שנים מכל תביא אל התיבה וגו' וכאן אמר מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה וגומר ולא אמר תביא דמשמע שהוא יקח ויברור מן הבאים מאליהם שבעה שבעה מן הטהורים כי וודאי היו הבאים מאליהם מהטמאים יותר משנים שני' ובהן תלה בקליטת התיבה איזה מהן שתקלוט ומן הטהורים הבאים מאליהם ודאי באו ג"כ יותר משבעה שבעה כדי שתהיה הברירה ביד נח לברור מהם מן הטהורים לקרבן היותר טובים ובריאים בעיניו ויחשב לו זאת למצוה כל ימי היותו בתיבה שהקצה אותם לקרבן ולא יתלה עצמו בקליטות התיבה לבדה ומאין ידע הטמאים והטהורים משעת לקיחה במשמעות לשון תקח אם לא שלמד נח תורה כן נ"ל ברור דעת רש"י ז"ל ואשר הקשה הג"א היאך למד נח תורה הא אמרינן בפ"ד מיתות בן נח שלמד תורה חייב מיתה נראה לי דלא ק' שהרי נח מהול היה שנולד מהול כדכתיב גביה תמים והוי כגר שנימול שמותר ללמוד תורה. וכן י"ל גבי יעקב ובניו דאמרינן שלמדו תורה שהיו גם כן נימולים וטעם שאסור ללמוד תורה לגוי הוא מפני הערלה שבו ויש בו סוד שלא להכניס הטומאה בהיכל הקדש וזה לא יהיה שייך בנח וביעקב ובניו גם ביצחק אלא שאין זה מיושב גבי שם בן נח ובית מדרשו דאמרינן ותלך לדרוש את ה' שהלכה לבית מדרשו של שם גם גבי אברהם כתיב עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורותי הרי שלמד תורה קודם שנימול אבל גם בהם יש בו סוד ואולי מדותיהם גרמה להם כידוע באברהם שהיתה מדתו חסד והמי' ואם נאמר קודם מתן תורה שאני הכל מיושב לדעת הג"א אבל הוא דוחק מה שאמר דמה לבן נח מצד מה שהוא בן נח הפרש בין זמן נתינת התורה לקודם לכן שאין שייך לחלק בזה אלא בישראל שהותר או נאסר לנו אח"כ מה שלא הותר או נאסר לנו קודם לכן מה שאין כן גבי דידהו נ"ל: