לבוש האורה · בראשית · פרק 22 · פסוק 20

רש"י אחרי הדברים האלה בשובו מהר המוריה היה אברהם מהרהר כו' הרא"ם תמה על רש"י למה פירוש אחרי הרהורי הדברים כו' ולא פירשו כפשוטו אחרי הדברים שאמר לו המלאך הרבה ארבה את זרעיך וגו' נתבשר בבת זוגו אשר על ידה זכה להרבות זרעו והניחו בקושיא עוד הקשה שהרי פסק רש"י כל מקום שנאמר אחרי הוא מופלג וכאן על כרחך לפי פירושם צריך לפרשו שהוא סמוך ותרצו שם והרג"א רוצה לתת הפרש ביניהם שהם שתי לשונות ושני עניינים בדברים חלושים וז"ל שם כי יש חילוק בין אחר ובין אחרי כי אחר הפך קודם ואחרי הפך לפני וזה תמצא בכל מקום שכך הוא כו' עכ"ל ואמר שם כי אחרי הוא לשון אחוריי' כמו אחורי המשכן וכדומה ואחור יאמר על לפני כלומר כשיאמר על דבר אחד זה היה לפני זה יאמר על דבר שהוא הפכו זה היה אחורי זה ואחר יאמר כשיאמר על דבר אחד שהיה קודם זה יאמר על דבר שהוא הפכו שהוא הי' אחר זה וכוונתו שם מפני שלשון לפני ולפניו הם לשון רבים כך נופל לומר על הפכם אחרי או אחורי בלשון רבים וקדם שאין בו לשון רבים נופל לומר על הפיכו אחר שהוא לשון יחיד ומתוך הקדמה הזאת חילק בין אחר ואחרי בסברות קלושות מאד אבל אני אומר שההקדמה בלתי אמתת וכ"ש התולדה ובנפילת היסוד יפול הבניין כולו שהרי מצינו הרבה פסוקים שיאמר אחור אחר קדם ואחר אחר לפני אמר הכתוב הן קדם אהלוך ואיננו ואחור ולא אבין לו וכתיב אחור וקדם צרתני הרי יבא אחור במקום אחר ומצינו אחר במקום אחור דכתיב ותשליך דברי אחריך שפירושי אחוריך הרי אחר במקום אחור הנופל על לשון פנים. ואין לומר משום דכתיב לשון יחיד לכך נופל על לשון קדם דהא כתיב פנים ואחור ולא כתיב אחוריים כמו דכתיב פנים וסיים הרג"א דבריו שם ואמר וזה לשונו וברורים אלו הדברי' למי שיבין דברי תורה על אמתת כו' עכ"ד ואיני יודע על מה סמך כי ודאי דברים בלתי אמתיים הם שאין הפרש בין אחר ואחרי אלא י' הריבוי כמו דבר ודברי והרבה כיוצא בהם אלא למ"ד אחר סמוך ואחרי מופלג נ"ל דס"ל כפשוטו בכל מקום שיאמר הכתוב אחרי ביו"ד הריבוי מורה שכולל הרבה פעמים אחר וא"כ על כרחך לומר אחר הוא סמוך ואחרי שהוא הרבה פעמי' אחר הוא מופלג שאם היה אחר מופלג מה היה צריך היו"ד באחרי להורות על הרבה פעמים אחר הא אחר כולל כל היותר מופלג שאפשר אם הוא מופלג ומ"ד אפכא אחרי סמוך ואחר מופלג ס"ל דבמלת אחר כולל סמוך ומופלג כי הכל נקרא אחר אלא כשיאמר הכתוב אחרי ביו"ד הריבוי ודאי כוונתו לומר הרבה פעמים אחר כמו שמורה יו"ד הריבוי ואם כן ע"כ בא לומר שהוא סמוך שאם ירצה לומר מופלג כמו שמשמע הרבה פעמים אחר הרי שמעינן שדקדק הכתוב לגלות ג"כ שיעור הזמן ולא בא הכתוב לסתום אלא לפרש והרי לא גילהו כמה אלא ע"כ כוונתו לומר סמוך ויהיה פירושו הרבה פעמים אחר שפירושם סמוך וכאלו אמר שנים או שלשה פעמים אחר שפירושם סמוך ע"ד מיעוט רבים שנים כלומר ביום או בשנים אחר זה כי אחר ג"כ הוא כולל סמוך אבל כשיאמר הכתוב אחר אין הכוונה לגלות שיעור הזמן אלא לומר שהיא דבר זה אחר דבר זה ויכול להיות סמוך ויכול להיות מופלג אלא שאין הכתוב מדקדק עכשיו בזה לכך ס"ל כיון שבאותו מקום אינו מדקדק על שיעור הזמן ובמקום אחר ידקדק לומר אחרי וודאי במקום שנאמר אחר ר"ל מופלג זהו דעת רש"י במקומות אחרים ופוסק כמ"ד אחר סמוך אחרי מופלג אבל בכאן נ"ל שרש"י ז"ל רוח אחרת יש בו אשר הם שניהם לא ירדו לסוף דעתו כי בכאן ק' לרש"י מה בא הכתוב לגלות לנו באומרו אחרי הדברים ויגד הנה ילדה מלכה וגו' אשר כל היוחסין הללו לא נאמרו אלא בשביל ובתואל ילד את רבקה בין למ"ד אחרי סמוך בין למ"ד אחרי מופלג בכאן ע"כ מיותר הוא ולא היה לו לומר אלא וישב אברהם בבאר שבע ויגד לאברהם וגומר דלמ"ד מופלג בכאן לא יוכל להיות מופלג כיון ששמע הדבר בעודו בבאר שבע קודם מיתות שרה שהרי במיתות שרה לא היה עדיין אברהם בביתו שלא שב עדיין מן העקידה כמו שפרשו' גבי ויבא אברהם לספוד לשרה שבא מבאר שבע וכבר ידענו ששרה ע"י בשורת העקידה מתה טרם שובם כמו שפרש"י ג"כ בסמוך בתחלת פרשת חיי שרה וא"כ לא יוכל להיות בכאן אחרי מופלג ולמ"ד אחרי סמוך ג"כ הוא מיותר מה צריך לומר שהוא סמוך הלא כבר ידעינן זה מפסוק ויבא אברהם לספוד לשרה כמו שכתבתי ואם הכוונה לומר שהיה אחרי כן ולא קודם גם ידענו זה מדלא נשאה יצחק עד ארבעים שנה שהיתה ראוי לביאה ויצחק בזמן העקידה היה בן ל"ז א"כ לא הי' יכול להיות קודם ומה בא להשמיענו הפסוק באומרו אחרי הדברים ומתרץ ע"כ לא בא להשמיעני אלא אחרי הרהורי דברים כו' ומעתה לא יקשה קושיית הרא"ם על רש"י שפסק כל מקום שנאמר אחרי מופלג ובכאן ע"כ לא יוכל להיות מופלג דשאני הכא כיון שהוא קאי על הרהור' דברים ממש נופל עליו לשון רבים אעפ"י שהוא סמוך כיון שדברים לשון רבים הוא נופל עליו לומר לשון רבים כמו ואחרי דברי לא ישנו: