לבוש האורה · ספר דברים · פרק 21 · פסוק 10

רש"י כי תצא למלחמה במלחמות הרשות הכתוב מדבר כו' שמעתי פי' מפי רבינו שלמה לורי' ז"ל דה"פ דק' לרש"י מיד בתחלת הפסוק אם במלחמת א"י שהיא חובה הכתוב מדבר לא שייך לומר כי תצא וגו' דאין נופל לומר כי תצא אלא כשיצא האדם מארצו או ממקום קבוע שלו וילך למקום אחר להלחם שם אבל עכשיו שהם לא היה להם מקום קבוע שדרו שם אלא הי' באים לארץ לכבוש אותם לשבת שם היה לו לומר כי תבא אל הארץ ונלחמתם עמהם וגו' מאי כי תצא אלא ה"ק כי תצא מארצך שאתה תדור שם לחוצה לארץ למלחמה וגו' והרי במלחמות הרשות הכתוב מדבר ואח"כ אמר רש"י וכי תימה היא גופא קשיא למה לא קבע הכתוב דין של פרשה זו על מלחמת א"י ועל זה משיב שבמלחמת א"י אין לומר ושבית שביו כו' ונ"ל שמעתה לא יקשה מה שמקשין על רש"י למה לא פי' כן לעיל בפרשת שופטים גבי כי תצא למלחמה וגו' וראית סוס ורכב וגו' שהרי שם ג"כ מדבר במלחמת הרשות ובמלחמת א"י אין לומר אחריו והיה כקרבכם אל המלחמה וגו' ודברו השוטרים וגו' וכל אותה הפרשה אלא במלחמת הרשות לא פי' רש"י כן למעלה מפני שאין כוונתו לפרש כאן מלת כי תצא דפי' כי תצא כמו שפרשתיו הוא פשוט בעיניו ואין צריך לפרש ואין כוונת רש"י בכאן לפרש אלא לסיים דבריו בפי' דושבית שביו כו' שפירושו לרבות כנעניי' שבתוכה כו':

בא"ד ושבית שביו לרבות כנעניים שבתוכה פירש דאל"כ שביו למה לי ושביתם היה לו לומר הקשה הרא"ם וא"ת תיפיק לי' מקרא דוהיה כל העם הנמצא בה והיו לך למס ועבדוך שפרש"י לעיל וכן תניא בספרי כל העם הנמצא בה לרבות כנעניים שבתוכה שהם ניצולים כמותם שכיון שלמדנו משם שהכנעניים הנמצאי' בתוך שאר האומות שהשלימו נידונים כמותם להחיו' את כולם האנשים והנשים והטף הוא הדין נמי יש ללמד שהכנעניים הנמצאים בתוך שאר האומות שלא השלימו נידונים כמותם להחיות נשיהם וטפם ע"כ ותרצו שם ולי נראה דאינה קושיא דודאי מצרך צריכי תרוייהו דאי מפסוק והיו לך למס ועבדוך ודאי היינו למדין ממנו שכמו שכשנמצאים באומות שהשלימו לדונם כמותה להחיות כן כשנמצאים בתוך שאר האומות שלא השלימו שיהיו נידונים כמותם להחיות נשיהם וטפם אבל שיהיו מותרות לקרב אותם כל כך לקחת אותם לנשים כשיחשוק בה ביפת תואר כולי האי לא הקל בהם הכתוב שהרי עיקר הלאו דלא תתחתן עלייהו קאי לכך הוצרך לכתוב כאן בפי' שהם כמו שאר האומות בדין יפת תואר והא דכתיב ושבית שביו לא להתיר להשבות קאמר דלזה אין צריך קרא דלמדנו מקרא דלעיל אלא כשיזדמן שישבה אותה ויחשוק בה מותר לו לקחת אותה לאשה ואי כתב הכא ביפת תואר ולא כתב לעיל גבי מס ועבדוך כל העם הנמצא בה לרבות כנעניים שבתוכה ה"א דוקא הכא גבי יפת תואר שלא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע לכך התיר הכנעניות כשישבה אותם כמו שאר האומות ולא להתיר לשבות בא הכתוב אלא כשיזדמן שישבה אותה תוך שאר שביות ובשעת שבייה לא ידע שהיא כנענית והחיה אותה ועתה חשק בה התירתה לו התורה כדי להשקיט תוקף היצר הרע שאם לא יתירנה לו ישאנה באיסור אבל להחיות אותה לעניין מס ועבדוך אפי' במקום שהשלימו לא התיר להחיותה משום המס ועבדות רק הרוג יהרגם ולא יחיה כל נשמה לכך צריך למכתב תרוייהו נ"ל: