לבוש האורה · ספר שמות · פרק 3 · פסוק 12

רש"י ויאמר כי אהי' עמך וגו' וזה המראה אשר ראית בסנה לך לאות כי אנכי שלחתיך כו' לשין הרא"ם פי' ולא תחשוב שהוא חזיון בעלמא וכמוהו בדבר גדעון ועשית לי אות שאתה מדבר עמי שפירושו ואינו חזיון בעלמא אבל מה שכתב אחר זה וכדאי אני להציל כאשר ראיתה הסנה עושה שליחותי ואינני אכל כך תלך בשליחות ואינך ניזק לא ידעתי מאין הוציא זה כי מאמר וזה לך האות כי אנכי שלחתיך אינו מורה רק על הסרת הספק של שליחות לא גם על הסרת הספק של הנזק שאלו הי' גם על הסרת הספק של הנזק שבשניהם יחד היה ראוי להיות וזה לך האות כי אנכי שלחתיך ולא יגורך רע עכ"ל ותמיהני על הרב שהוא בעצמו הכניס עצמו בזה הספק כי מי יכריחנו לומר שמאמר וזה לך האות וגו' אינו מורה רק על הסרת הספק של שליחות כו' ור"ל שיהיה פי' וזה המראה אשר ראית בסנה כו' פירושו ולא תחשוב שהוא חזיון בעלמא וכמוהו בדבר גדעון ומתוך פי' זה חלק דברי רש"י לשני ענינים האחד לא יחשוב שהוא חזיון בעלמא והשני שלא ירא מן הנזק כו' כי נ"ל שזה אינו נכון שאם היה כדבריו שפי' וזה לך האות האות הוא שלא תחשוב שהוא חזיון בעלמא כמו בגדעון כו' היה לו לומר גם כן כאן כמו בגדעון כו' וזה לך האות כי אנכי המדבר עמך כמו שאמר בגדעון ועשית לי אות שאתה מדבר עמי וגו' אבל כיון שאמר כי אנכי שלחתיך משמע שנתן לו אות כיון שהוא הוא המשלח לא יזוק בשליחותי כמו הסנה שמורה עליו לשון וזה לך האות שמשמעו וזאת המראה של הסנה הוא לך האות ולדוגמה שאינך ניזוק כמו הסנה וכל זה הוא כוונת רש"י וכל דברי רש"י בכאן חדא עניינו הוא לא שני עניני' ואפשר לומר כי כל זה הוא המובן מדברי משה שהיה מתיירא שיזוק ע"י שליחות זה כמו שאמר מה אני חשוב לדבר עם המלכי' שיש לדקדק מה תלוי החשיבות בדיבור עם המלכים כל מה שירצה יכול לדבר עם המלך חשוב ושאינו חשוב אלא שהאינו חשוב מתיירא שמא מתוך שפלותו לא זו שלא יהיה דבריו נשמעים אלא שגם יכוהו ויפצעהו ויזיקהו עבדי המלך ושטריו אם לא ידבר דברים הנכנסים באזני המלך מה שאין כן בחשוב ועל זה השיאו הש"י ואמר לו שלא יירא כי אהיה עמך שלא תוזק וזה לך האות וגו' אבל אם יהיה פירושו על הסרת ספק השליחות שאינו חזיון בעלמא מה היה צריך הש"י להסיר לו זה הספק והיכן מצינו שהיה משה מסופק בזה כי וודאי אחר שסר לראות וקרא לו הש"י משה משה ודבר לו כל הדברים האלה לא היה לו עוד שום ספק בחזיון אעפ"י שמקודם לכן היה מסופק אח"כ מיד כשומעו הדיבר מפי הש"י לא היה עוד מסופק שהוצרך הש"י להסיר לו אותו הספק רק שנשאר עליו הפחד והמורא מפרעה וכמו שמצינו גם כן בשמואל שהיה מתיירא שלא יוזק בשליחות הש"י משאול ואמר ושמע שאול והרגוני כן היה משה מתיירא שלא יוזק מפרעה והשיב לו השי שלא יירא כי אהיה עמך בעזרך ואינך ניזק ויהיה פי' כי אהיה עמך דהכא אהיה בעזרך כמו כי אהיה עמך דגדעון ולא יהיה הפרש בפי' כי אהי' עמך בין פי' הראשון לפי' אחרון אלא שלפי' הראשון יהיה פי' כי אהיה עמך בעזרך שלא תוזק ולפי' האחרון יהיה פירש כי אהיה עמך בעזרך שתצליח בשליחותך: