לבוש האורה · בראשית · פרק 4 · פסוק 11

רש"י מן האדמה יותר ממה שנתקללה היא כבר בעונה וגם בזו הוסיפה לחטא לשון הרב גור אריה פירוש ארור אתה מן האדמה דכתיב כאן אף על גב שכבר נתקללה האדמה כדכתי' ארורה האדמה בעבורך כאן פירש שתהיה האדמה ארורה יותר ואין פי' מן יותר כמו שפירש הרא"ם דא"כ יהיה פירושו שיהיה קין מקולל יותר מן האדמה שניתקלל וזה אינו שהרי היה מקלל את האדמה לא שהיה מקלל קין רק פירושו שתהיה האדמה מקוללתלך וזהו ארור אתה מן האדמה רק שהוקשה לו שהרי כבר נתקללה לכך פי' שתהיה מקוללת יותר ממה שנתקללה כבר עכ"ל אבל פירושו אינו נכון כלל בדעת רש"י שאין הלשון סובלו ועוד שא"כ יהיה דעת רש"י כדעת הרמב"ן ומה יטעון עליו ועוד אין לשון יותר סובל פירושו כלל דלשון עוד נופל על פירושו ועוד מה קשה לו לרש"י וכי זה רחוק בעיניו שיתקלל אדמה פעם ושתים ויותר כפי מספר חטאיו אך על מה שפרש"י כאן וגם בזו הוסיפה לחטא אשר פצתה וגו' תמוה מאד בעיני ורחוקה הוא בעיני לא אמצאנו ולא הבינותיו לכל הפירושים דמה חטא שייך כאן לארץ שהרי הש"י שם זה בטבעה מתחלת בריאתה שתבלע כל הלחיות הנופלות עליה כדי שתתייבש שלכך קראה יבשה ועוד שהרי ע"י טבע זו היא מגדלת פירותיה והיאך לא היה לבלוע דמו של הבל שנפל עליה והרי הדם הוקשה למים ולכך הוא מכשיר את הזרעי' כמאמרם ז"ל והיאך לא תבלע אותו הרי זה היה נגד טבעה אם לא תבלע אם לא נאמר שנפל הדם של הבל על צחיח סלע והיא אעפ"כ בלעה אותו הפוך טבעה כמו שהיה בדמו של זכרי' מה שלא הוזכר זה בשום מקום ועוד וכי בת דעת היא הארץ שיתענש על זה ואין להשיב מקללה הראשונה דשאני התם כיון שהיתה בת צווי היה המצווה מי שיהיה של עץ פרי היתה ג"כ בת עונש מה שאין כן שייך כאן כלל וק"ל וא"כ עונשה מאין וצ"ע ולפי פירוש הרמב"ן אין כאן קושיא כלל והוא הנכון שלפי שקבלה את הדם כפי טבעה ארר את קין מדה כנגד מדה שלא תוסיף תת כחה לו כלומר שע"י ענין הטבע הזאת שיש לה לבלוע הלחיות והמים שהוא מגדלות פירותי' היתה בעזרך שסמכת עליה שע"י כך תכסה מעשיך הרעים בכיסוי דמו לפיכך לא תוסיף תת כוחה לך: