לבוש האורה · בראשית · פרק 1 · פסוק 29

רש"י השוה להם בהמות וחיות למאכל כו' לשון הג"א פי' הא דכתיב לכם יהיה לאכלה ולכל חית השדה ולא הוצרך לכם שכבר כתב הנה נתתי לכם אלא לכך כת' לכם כדי שיהיה קאי על האדם ועל חית השדה להשוות אותם יחד מה בהמה וחיה אינם אוכלים רק עשב ה"נ האדם אין אכילתו רק עשב וירק ולא מידי אחריתי עכ"ל. לא ידעתי מאין לו להרב הזה הדיוק הזה דהיכי משמע מיתורא דלכם להשוות כו' אין הלשון סובלו דאם היה רש"י ז"ל דורש יתור' דלכם לא היה סובל לדורשו אלא למיעוטא לכם יהיה לאכלה ולא לתית הארץ זה היה משמעות דלכם והיה ממעט עשב זורע זרע ועץ פרי מן החיות ולא הותר להם אלא שאר מיני ירק עשב והיה פי' פסוק דאת כל ירק עשב שאר כל ירק עשב אלא שהאמת הוא דהאי לכם לאו יתורא כלל הוא שכן דרך הכתוב לכפול תיבות הרבה מפני אורך המיצוע שביניהם שכן כתיב ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה ויאמר בילדכן וגומר הרי שכפל במלת ויאמר מפני אורך המיצוע שביניהם ה"נ כפל מלת לכם מפני אורך המיצוע שביניהם וכן יש הרבה פסוקים. ואע"ג דגבי והיו לדם ביבשת דריש רש"י ז"ל שני פעמים והיו ולא סגי ליה בטעם דאורך המיצוע כמו שכתב הרמב"ן ז"ל היינו משום דלא חשיב רש"י ז"ל מלות דאשר תקח מן היאור למיצוע ארוך כלל שאינם אלא ד' תיבות התכופים בקריאת ובלשון העניין לכך נראה לו דוהיו השני הוא מיותר לדרשא מה שאין כן בשאר הכתובים שהביא שם הרמב"ן ז"ל וכן כתוב שבכאן יש בו מיצוע ארוך ומודה בו רש"י שאינו מיותר ועוד מ"ש בפי' ההיקש ואמר מה בהמה וחיה אינם אוכלים רק עשב כו' ה"נ כו' לא ידעתי מאין לו הבניין אב הזה מה בהמה וחיה אינם אוכלים כו' שהרי הוא אינו אמתי וכי לא מצינו הרבה חיות הטורפות שדורסות ואוכלות בשר בהמה וחיה של מין אחר ממינם ואינם עושקות אותם המטורפות שכבר ארז"ל שהרבה מינים מתחלת בריאתן לכך נבראו שיהיו מזונות למין האחר אשר צורת מינו היא במעלה זו עליו מטבע בריאותו ולא שייך לומר שעשה להן הטבע הזה אחר המבול אלא שזה היה צביונן מתחלת בריאותן שלכך נבראו כי מאיזה טעם היה הש"י משנה טבעם אחר המבול ולא עוד אלא אפי' במינן יש הרבה חיות שטורפות לפעמים זו את זו ואוכלת אותה ואיך יאמר הרב האריה מה בהמה וחיה כו' מאין ברור לו זה לכך אין לפרש כוונת רש"י ז"ל אלא כמו שפירשו נאמן ביתו הוא הרא"ם ז"ל דפסוק ורדו בדגת הים דייק ליה פי' ההיקש הזה דמשם לא משתמע מיעוט אלא ולא הם בכם ור"ל לא הם באדם ומהכא נשמע ולא האדם בהם שלא הותר לו להמית שום בריה והכי דייק ליה מדסמיך פסוק הנה נתתי לכם לאכלה וגו' לפסוק ורדו בדגת הים וגומר וה"פ ורדו בדגת הים היינו למלאכה אבל לאכלה לא נתתי לכם אלא את כל עשב זורע זרע וגם לחיות נתתי כל ירק עשב וגו' והוא כולל ג"כ כל עשב זורע זרע וגומר וכן משמע לשון רש"י שאמר השוה להם הבהמות כו' ולא אמר השוה אותם לבהמות כו' כי מבהמות לא חסר הדרסה אשר בטבעם כי הם דורסים זו את זו וטורפות ואוכלות לפי טבעם ולא נאסר להם והרבה מינים יש שלכך נבראו. ואין להקשות לפי זה לכתוב קרא לכם ולכל חיות הארץ נתתי את כל ירק עשב שכן דרך המקרא לכתוב פרט וכלל כו' דבי"ג מדות התורה נדרשת: