רש"י נשאו ק"ו כ"ו: לשון הג"א אע"ג שבעת שאמר הקב"ה לאילנות למיניהו לא היו הדשאים עדיין נבראים ואיך שמעו י"ל אע"ג דאינהו לא שמעו מזליהו שמע כו' עכ"ל והקושיא הולכת לשטתו שעם הארץ התחתונה ידבר ולפי דרכינו אין קושיא כלל שגם הדיבו' היא אינו אלא לכח ומזל שלהם כמו שאמרני בסמוך והוא היה בעולם בעת ההיא אבל אפי' לפי שטתו יראה לי שאין כאן קושיא כלל שהרי הציווי הקדום של תדש' הארץ היא קודם ציווי עץ פרי עושה פרי למינו וגו' וא"כ יש לנו לומר שמיד שיצא הדיבור מפי הקב"ה תדשא הארץ וגו' מיד היו היסודות מתנועעי' ומתרכבים להיו' חומר לדשאים ואח"כ כשאמר הקב"ה עץ פרי עושה פרי למינו שמעו אותן הרכבה של חומר הדשאים מלת למינו שיצא מפי הקב"ה גבי האילנות מיד נשא אותו החומר המורכב בארץ להיות דשא הק"ו בעצמו ויצא מן הקרקע וקבל הצורו' למיניהו כמו שכתוב ותוצא הארץ וגו' משמע בשעת יציאת מן הארץ שחלה עליהם צורת יצאו למינם:
קריאה במקור
לבוש האורה · בראשית · פרק 1 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wrocław, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019368280205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b862142e7564f505282082b040591720eb1fbb2c3f910f7c971cf3bd09c61177