רש"י ים המלח ומדרש אגדה אומר שנבקעו צורים כו' לשון הרא"ם ופי' ונעשה מהם ים כי מלת הוא מורה שהוא עצמו שבים לא שנמשך הים לתוכו דא"כ בו ים מבעי ליה עכ"ל מה שכתב שלפי פי' שנמשך ים המלח לתוכו הל"ל בו ים המלח נ"ל דאינו נכון חדא דה"פ הוא אשר שם עכשיו ים המלח כי בימי משה כבר נעשה ים המלח ועוד בו ים המלח היה משמע באותו עמק יש בו עכשיו ים המלח אבל גם השדות נשארו קצת ולא נשטפו לכך אמר הוא שכל השדות נשטפו על פני כולה ונעשה ים המלח ועוד גם לפי טעם שנתבקעו הצורים היה יכול לומר אשר בו ים המלח דמ"ש שהרי עכ"פ בו באותו העמק יש בו ים המלח מה לי אם נמשך לתוכו או נבקעו צורים סביביו לכך נ"ל דהכי פי' שק' לרש"י על מה שאמר לפי פשוטו שנמשך הים לתוכו כו' ולמה לא סתמו בעלי השדות מקום מוצא הים המלח כדי שלא להפסיד שדותיהן שכיון שהיה שמו עמק השידים משמע שכינוהו לשבח מתוך שהיו בו שדות טובות הרבה וכי לא היו עובדי אדמה להשביח שדותיהן ולסתום מצריהן לכך אמר שמדרש אגדה אומר שנתבקעו כו' וזה לא היו בידם למונעם לסתום כל המעיינים שנפתחו בצורים שבסביבותיהם מכל צד ועל אפם ועל חמתם נעשה ים המלח וצריך לומר שמימי הצורים היו מים מלוחים ונעשה מהם ים המלח:
קריאה במקור
לבוש האורה · בראשית · פרק 14 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wrocław, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019368280205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b862142e7564f505282082b040591720eb1fbb2c3f910f7c971cf3bd09c61177