לבוש האורה · בראשית · פרק 32 · פסוק 11

רש"י קטנתי מכל החסדים לכן אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו ע"כ יש לדקדק מנ"ל לרש"י שיעקב היה נותן שתי סבות ליראתו חדא מיעוט הזכיות ע"י החסדים וחדא ליכלוך החטא ובקרא לא כתיב אלא מיעוט הזכיות לבדן ואף שכתב הרא"ם וז"ל הוצרך לומר שמא משהבטחתני נתלכלכתי ולא הספיק לו הסבה הראשונה של מיעוט זכיותיו משום דממיעוט זכיותיו לחודיה אין לו לירא כל זמן שלא חטא ואין יסורין בלא חטא ואין מיתה בלא עון כדאיתא בברכות ומשום נתלכלכתי לחודיה נמי לא היה לו לירא משום דרוב זכיותיו היו מגינים עליו אבל השתא דאיכא תרתי היה דואג כו' עכ"ל מ"מ ק' מנ"ל לרש"י שיעקב נתן שתי סבות לפחדו ויראתו שמא משום שעת הסכנה היה מתיירא מטעם מיעוט זכיותיו לבדו וי"ל שע"כ צריכין אנו לומר שעיקר הפחד והיראה לא היה אלא משום לכלוך החטא שהרי עיקר ההבטחה שהזכיר יעקב בתפילתו בפי' לא הזכיר אלא ההבטחה שנאמרה לו בבית לבן והיא ה' האומר אלי שוב לארצך אבל ההבטחה הראשונה שאמר לו ושמרתיך בכל אשר תלך לא הזכיר אלא ברמז שאמר אלקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק וכמו שפי' רש"י אם כן עיקר ההבטחה שסמך עליה היא הבטחת שוב לארצך וגו' והרי בעת שנאמרה לו אותה ההבטחה כבר קבל כל החסדים וכל הטובות ונתעשר ומשם ואילך לא מצינו שנתעשר יותר ולא נתמעטו זכיותיו מן ההבטחה ואילך שהרי הלך מיד מבית לבן והיה בדרך ואם כן למה היה מתיירא אלא וודאי משום לכלוך החטא שעל הדרך היתה יראתו אלא שזכר גם ההבטחה הראשונה שהיא הבטחת זכות אבותיו ברמז כדי לזכור אחריה שאעפ"כ היה יראתו מטעם מיעוט הזכיות ע"י החסדים והטובות שקבל מקודם לכן לומר שאם לא היה מיעוט הזכיות שעל ידי החסדים והאמת שקודם לכן לא היה מתיירא מלכלוך החטא לבדן כי זכיותיו בצירוף ההבטחה הראשונה של זכות אבותיו היו מגינים עליו אבל משום שהיו תרתי היה דואג שמא ימסור ביד עשו: