לבוש האורה · ספר ויקרא · פרק 1 · פסוק 3

רש"י אל פתח אהל מועד מטפל בהבאתו עד העזרה כתב הרא"ם ז"ל ופי' יקריבנו הענין קורבה כאלו אמר יביאנו אל פתח אהל מועד דאל"כ יקריבנו אל פתח אהל מועד למה לי לכתוב זכר תמים יקריב אותו לרצונו לפני ה' ותו לא עכ"ל אח"כ בסמוך גבי מה שאמר רש"י מהו אומר יקריב יקריב אפילו נתערבה עולת ראובן בעולת שמעון יקריב כל אחד בשם מי שהוא כו' יכול אפי' נתערבה בפסולין או בשאינו מינו ת"ל יקריבנו כתב הרא"ם וז"ל פי' דהוה ליה למכתב זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד למה חזר וכתב יקריב אותו דהוי יקריב יקריב שני פעמים אלא חד לגופא וחד לומר לך שאפילו נתערבה עולת ראובן בעולת שמעון כו' עכ"ל ויש לדקדק דהיאך קאמר יקריבנו עם יקריב אותו שני פעמים יקריב יקריב ומרבה מיניה אפי' נתערבה כו' הא לפי פרושו אין פירושו של זה כמו פירושו של זה דפירושו של יקריבנו הוא מענין קורבה כאלו אמר יביאנו אל פתח אהל מועד ופי' יקריב אותו הוא לשון קרבן ר"ל הקרבה על גבי המזבח והיאך בא לרבות אבל נ"ל שאין כאן קושיא דס"ל לרש"י דודאי כיון דכתיב יקריבנו גבי אל פתח אהל מועד על כרחך צריך לפרשו לשון הבאה כאלו אמר יביאנו אל פתח אהל מועד אך מדלא כתיב בלשון הבאה יביאנו אל פתח וגו' שכן דרך לשון הכתוב לומר לשון הבאה כמו שכתב לקמן בפר' אחרי מות ואל פתח אהל מועד לא הביאו צריך לפרשו ג"כ בלשון הקרבה אל המזבח וכאלו כתיב יקריב יקריב שני פעמים ואין לומר דלמא כוליה להקרבת המזבח הוא דאתא דא"כ הוה ליה למכתבה אחר אל פתח אהל מועד והכי הל"ל זכר תמים אל פתח אהל מועד יקריבנו אותו וגו' והוי מצינו למימר פי' קרבנו הוא לשון הבאה כלומר קרבנו ר"ל הבאתו יהיה מן הבקר זכר תמים אל פתח אהל מועד ואח"כ יקריבנו יקריב וגו' והוי פירש יקריבנו לשון הקרבה אל המזבח לחודיה והוי יקריב יקריב שני פעמים לרבות נתערבה כו' ומדלא כתב הכי ש"מ יקריבנו תרתי משמע הבאה והקרבה נ"ל: