לבוש האורה · במדבר · פרק 3 · פסוק 50

רש"י מאת בכור וגו' אמר כיצד אעשה בכור שאומר לו תן חמשת שקלי' יאמר לי אני מפדויי הלוים כו' עד אמר להם באו וטלו פתקיכם לפי הגורל ע"כ מקשין העול' שהרי גם על גורל זה של הפתקין יש לפקפק שכל אחד יאמר אני אטול ראשון מן הקלפי שאז יש לו כ"ב אלף פתקין בן לוי שהם רובא ורובא דרובא כנגד רע"ג פתקין של חמשא שקלים וקרוב לודאי שיזדמן לידו פתק של בן לוי וכן השני וכן השלישי וכן כול' עד שיתמעטו הפתקין של בן לוי ונ"ל דכדי ליישב זאת הקושיא סיים רש"י דבריו ואמר באו וטלו פתקיכם לפי הגורל ור"ל שבתחלה היו מטילין גורל ביניהם מי יטול תחלה פתקו מן הקלפי ואפשר לי לומר שאותו הגורל היה כמו שהיו עושין הפייסות במקדש שכן שנינו ריש פ"ב דיומא הממונה אומר להן הצביעו פי' רש"י הוציאו אצבעותיכם כל אחד יראה אצבעו כדמפרש לקמן ב"פ מקיפין ועומדין בעגולה ובא הממונה ונוטל מצנפת מעל ראש של אחד מהם וממנו הפייס מתחיל למנות ומוציא כל אחד ואחד אצבעו למנין ומונין האצבעות והממונה אומר כל שהמנין כלה בו הוא זוכה ומוציא מפיו מנין מאה או ששים או הרבה יותר משהיו שם הכהנים ומתחיל למנות מזה שנטל מראשו המצנפת וסובב והולך ומונה וחוזר חלילה עד סוף המנין עכ"ל רש"י שם ונ"ל דה"נ היו עושין כן היו כותבין כל הכ"ב אלפים ורג"ע לוים על נייר אחד זה אחר זה במספר א'ב'ג'ד' וכן כולם בלא ידיעת הממונה שלא ידע מי הם הראשונים או האחרונים ויבא לידי חשד ואח"כ חזרו ונתערבו ובאו כולם בעגולה סביב הממונה והממונה נוטל מראש אחד מהם המצנפת והזכיר הממונה סך מאה או ששים או יותר מכ"ב אלף ורג"ע והיו מתחילין למנות מזה שנטל מראשו המצנפת ואותו שכלה בו המנין היה מתחיל ונוטל בראשונה פתקו מן הקלפי ואח"כ נוטלי' השאר כמו שהיו כתובין זה אחר זה כסדרן בנייר שהיו כתובין בו כולם וזהו שסיים רש"י דבריו באו וטלו פתקיכם לפי הגורל ור"ל לפי הפייס שעשו כמו שאמרתי ואין להקשות למה לי הפתקים יעשו הכל על פי הפייס ואותו שכלה בו המנין יתן חמשת שקלים וכן יעשו רג"ע פעמים כמו שהיו העודפים דאין זה קושיא חדא דהפייס הזה אינו ברור כ"כ לסמוך עליו רג"ע פעמים זה אחר זה מפני שיכולין לבא בו לידי רמאות כדתנן שם בסיפא ואין מוציאין אגודל במקדש ופי' רש"י מפני הרמאין כשיקרב המנין לכלות ויביט למי יכלה יוציא זה העומד לפניו שתי אצבעות כדי שימנה כשני בני אדם וימהר המנין לכלות בו והממונה לא יבין לפי שאדם יכול להרחיק אגודל מן האצבע הרבה ונראין כאצבעים שני בני אדם עכ"ל ואם כן הכי נמי אם היו עושין כן רע"ג פעמי' היו יכולין לבא לידי רמאות ובלבול בפייס מה שאין לחוש כן בגורל על ידי פתקין ועוד הפייס רע"ג פעמים על ידי האצבעות יש בו טורח גדול יותר מבגורל על ידי פתקין שהוא דבר נקל מאד נ"ל ומה שהיו עושין הפייס על ידי אצבעות ולא במספר גלגלותם ממש משום שלא ישלוט בהם עין הרע מה שאין שייך באצבעות נ"ל: