רש"י אל הדלת וגו' תלמוד לומר ונתת באזנו ובדלת בדלת ולא במזוזה הקשה הרא"ם וז"ל ואם תאמר ואימא אפכא לפי שהוא אומר ונתת באזנו ובדלת אין לי אלא דלת מזוזה מניין תלמוד לומר אל הדלת או אל המזוזה עכ"ל והניחו בצ"ע והרב גור אריה חשב ליישבו וז"ל אבל אפכא ליכא למימר כו' דאם כן לא יהיה מתורץ למה נאמר שם בדלת דוקא דמשנה תורה לאוסופי אתא ולמה כתיב בדלת לרציעה ולא מזוזה עכ"ל ואומר אני דלא דק דודאי משנה תורה לאוסופי אתא אבל התוס' הוא זה דאתא לאשמועינן שינקב במרצע דרך כל עובי אזנו עד שיתחוב המרצע גם בדלת דאי מהכא ה"א שאין צריך לינקב במרצע אלא באזנו ולא יגע במרצע לא בדלת ולא במזוזה אלא שיגישהו אליהם להיות הם עדיו כמו שדרש ר' שמעון מה נשתנו דלת ומזוזה מכל הכלים אמר הקב"ה דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים כו' לכך יגישהו אליהם אבל לא שיתחוב המרצע גם בדלת או במזוזה רק באזנו לבדו שכן משמע לשון הכתוב שבכאן והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדוניו את אזנו במרצע משמע שאין רוצע אלא אזנו ולא היו משתמשין הדלת והמזוזה אלא להגשה לבדה לכך הוצרך לכתוב במשנה תורה ולקחת את המרצע ונתת באזנו ובדלת משמע בשתיהם יחדיו וה"ה שכן הדין במזזוה אם ירצה לרצוע במזוזה שיתן המרצע באזנו ובמזוזה ולא היה צריך לכתבו ואם כן צלל הרב ג"א במים אדירים ולא העלה כלום בידו:
קריאה במקור
לבוש האורה · ספר שמות · פרק 21 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wrocław, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019368280205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b862142e7564f505282082b040591720eb1fbb2c3f910f7c971cf3bd09c61177