לבוש האורה · ספר שמות · פרק 6 · פסוק 12

רש"י ואיך ישמעני פרעה זה אחד מעשרה ק"ו שבתורה מה שפי' רש"י פי' של ערל שפתים קודם ואיך ישמעני פרעה נראה דס"ל שעיקר הק"ו הוא ממאמר ערל שפתים כמשמעו פשטו של קרא וכמו שאמר בפי' בפרשה שאחר זו ויאמר משה וגו' הן אני ערל שפתים וגו' שהיא האמירה הזאת וה"ק מה ישראל שאני מדבר עמהם בלשונם המורגל להם מנעוריהם שהוא לשון הקדש לא שמעו אלי מחמת ערל שפתים שלי כי לא הבינוהו במרוצה בעלמא ממני מחמת שאני ערל שפתים פרעה שאני מדבר עמו בלשון שאינו לשונו שאעפ"י שמבין בלשון הקדש מ"מ אינו רגיל בו כי אינו לשונו שמגודל בו ק"ו שלא ישמע אלי כי לא יבין במהרה מחמת ערלת שפתים שלי ועל ק"ו זה ליכא שום פירכא דאיך שייך למפרך פרכא על דבר שהוא טבעיי והטבע כך נותן ומה שאמר הכתוב ולא שמעו אל משה מקצר רוח ה"פ כי אם לא היה קצר רוח ועבודה קשה היו מתבוננים בינה ונוטים אוזן לשמוע על דבריו יותר ומדברים עמו דרך קריצה ורמיזה עד שיבינוהו שכיון שהיה להם לנשוא לו פנים פשיטא שלא היו מבזים דבריו והיו מתבוננים בהם אלא שהקצר רוח והעבודה קשה גרמו שלא יכלו לעשות זה או לא רצו כי לא קבלו תנחומי' מדברים שלא הבינו מ"מ הרגיש משה בזה בעצמו שערלת שפתיו גורמי' שאין דבריו מובנים לשניהם לבני אדם המורגלים ושאינם מורגלים בו כשדיבר במהרה בהרגיל הלשון עד שיטו אזנם ויתבוננו בהם בינה לישא וליתן עמו עד שיבינוהו וא"כ פרעה שהוא מלך ואין מדרכו לישא וליתן ולהטות אוזן לשום אדם שידבר עמו איך ישמעני ויבין אותי מדיבורי בלעגי שפה המורגל לי בלא משא ומתן עמדי כי צריך אני אחר שיטעימנו וימליצו באזניו וזהו ק"ו שאין עליו פירכא כמו כל הק"ו שבתורה וע"ז השיב לו הש"י אתה תדבר וגו' ואהרן יטעימנו כו' כמו שפרש"י שם ואין להקשות מניין לנו לומר שמשה דבר עם פרעה בלשון הקדש שמא בלשון מצרית דבר עמו דהא כתיב בשליחות זה בתחלתו ואמרת אל פרעה כה אמר ה' בני בכורי ישראל ואומר אליך שלח וגומר ובקיום שליחותם כתיב ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר ה' אלקי ישראל שלח וגומר וכל מקום שנאמר כה פירושו בלשון הזה כמו שפירש רש"י בפרשת יתרו גבי כה תאמר לבית ישראל וכבר ידעת גם כן מה שדרשו רבותינו זכרונם לברכה גבי כה תברכו וגו' כה בלשון הקדש כו' הכא נמי הכי פירש כה בלשון הזה שאני מדבר עמך תדבר אל פרעה וזה שאין ספק שדיבר הש"י עם משה בלשון הקדש ואם פרעה זה הוא פרעה הראשון כבר ידעת שלמד לשון הקדש מיוסף כמו שפרש"י בפרשת ויחי ואם הוא פרעה אחר כבר ידעת מאמרם ז"ל שאין ממנין מלך במצרים עד שיוכל לדבר בכל שבעים לשון אבל זה אין ספק שאי אפשר שיכול לדבר במרוצה בכל הלשונות כמו בעל אותו הלשון ומעכשיו יהיה פי' הן בני ישראל לא שמעו אלי כמשמעו לא הבינו אלי כמו אל עם אשר לא תשמע לשונו שפירושו לא תבין וכן והם לא ידעו כי שומע יוסף וגו' שפירושו הבין יוסף וכן איך ישמעני פרעה פירושו איך יבין אותי ואני ערל שפתים וכן הוא אומר בפי' בפרשת שנייה הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה שע"כ פירושו ואיך יבין והיא היא האמירה הזו ועוד אומר אני אפי' את"ל שמשה דבר עם פרעה בפני שריו ועבדיו בלשונו בלשון מצרים הק"ו הוא ק"ו טוב וגמור וה"ק הן בני ישראל שאני מדבר עמהם בלשוני ובלשונם שכולנו מורגלים בו והוא לשון הקדש דודאי משה היה מורגל בו כמוהם ואפ"ה אינם מבינים אותי מפני שאני עלג מחמת ערלת שפתים פרעה שאני מדבר עמו מצרית והוא לשון שאין אני מורגל בו כמוהו וגם ערל שפתים אני וצריך הוא ושריו להתיישב מאד על דברי עד שיבינם והוא מלך ואין דרכו בכך להתבונן ולהתיישב אפי' בדברי מי שמדבר לפניו בלשון שהוא מורגל וכ"ש מי שהוא עלג וערל שפתים ק"ו שלא יבין אותי כשאני מדבר לפניו הואיל ואני ערל שפתים ומה שפירשו הרא"ם והסכים הרג"א שהק"ו הוא מכח טובה ורעה כלומר שלישראל הוא מדבר טובתם ולא יקבלו איך יקבל אותם פרעה שמדבר עמו לרעתו וצריכין ליכנס במדות האמורין בקלין וחמורין ולעשות עניין קוצר רוח פירכא כתובה יעויין בדבריהם אינו נראה בעיני כלל שכל אלו הדברים אינם אלא על דרך החריפות שהרי לא הוזכרו בפסוק ואיך יעשה מן התורה כך ק"ו פשוט והתורה לא למלאכי השרת נתנה וקולות וחומרות ערל שפתים כתובה בפי' משמעות הכתובים בהדיא שזהו ק"ו של משה ולא דבר אחר וגם זה לעד לדברי שהרי השיב לו הש"י מיד על טענת ק"ו זה ואמר וידבר ה' אל משה ואל אהרן וגו' ופרש"י לפי שאמר משה אני ערל שפתים צרף לו הקב"ה את אהרן להיות לו לפה ולמליץ ועל הק"ו שלהם לא השיב כלום רק סמך על המבין המדות של ק"ו לפי דבריהם וזה דוחק נ"ל: