רש"י קול עלה נדף שהרוח דוחפו כו' מה שהקדים רש"י פי' מנוסת חרב קודם פי' עלה נדף מפני שקודם פי' מנוסת חרב יש לפרש קול עלה נדף שהוא קול אויב שבא אבל אינו בא בחזקה רק יבקש לרדוף רדיפה חלושה כקול עלה נדף מפני רעש החיל אבל אחר שפירש מנוסת חרב על כרחך פירושו כאלו רודפים הורגים אותם אבל אין כאן שום רודף כלל דאל"כ מנוסת למה לי ונסו מפני חרב מבעי ליה ומעתה יקשה קול עלה נדף קול של מה הוא לכך פי' שהרוח דוחפו כו':
קריאה במקור
לבוש האורה · ספר ויקרא · פרק 26 · פסוק 36
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wrocław, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019368280205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b862142e7564f505282082b040591720eb1fbb2c3f910f7c971cf3bd09c61177