רש"י ולשון בין הערביים כו' נראה שגם דעת רש"י הוא כדעת התרגום שתרגום בין שמשיא ר"ל שתי שמשות כלומר שתי קצוות השמש והוא מפרש קצה השמש אחת הוא תחלת נטות השמש למערב בחצי היום וקצה שמש השני ר"ל שקיעת השמש וכן מה שמורגל בפי רז"ל בין השמשות ר"ל שגם כן שתי קצות השמש הקצה האחד הוא התחלת שקיעת ככב השמש והקצה השני הוא סוף השקיעה וכן מה דאית למ"ד בגמרא בפסחים דכוליה יומיה זמן שחיטת הפסח הוא ר"ל מן הבקר עד הערב היינו שהוא מפרש גם כן בין הערביים שתי קצוות השמש כדעת התרגום אלא שהוא מפרש הקצה האחת זריחת השמש והקצה השני השקיעה ורש"י לקח הזמן האמצעי וכן מסתבר כי הזמן האחר הוא קצר מאד לכל ישראל לשחוט והזמן השני שהוא כל היום הוא ארוך ואין משמעות הכתוב כן לכך תפס הזמן האמצעי דס"ל שהוא האמת וכן הוא הסכמת קבלת רוב כל חכמי התלמוד ומה שסיים רש"י לומר ערב לשון נשף כו' כי מיד שנוטה השמש למערב התחלת ההחשיך ובסופה היא מחשכה מאד:
קריאה במקור
לבוש האורה · ספר שמות · פרק 12 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wrocław, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019368280205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b862142e7564f505282082b040591720eb1fbb2c3f910f7c971cf3bd09c61177