לבוש האורה · ספר ויקרא · פרק 6 · פסוק 3

רש"י מדו בד היא הכתונת כו' וכתב עליו הרא"ם וז"ל פי' הכתונת הנזכרת בבגדי כהונה שהוא החלוק הסמוך לבשרו כי על בשרו הכתוב אחריו דבק עם המכנסים בלבד היה ראוי להיות ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד על בשרו אלא מדחזר וכתב ילבש ש"מ אתרוויהו קאי עכ"ל ולא ידעתי מאי קאמר דאדרבה אפכא מסתברא שאם היה כתוב ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד על בשרו על כרחך הוי על בשרו קאי אתרוויהו דמדמלת ולבש הוי קאי אתרוויהו הוה גם כן מלת על בשרו קאי אתרוויהו דהא על בשרו על ולבש דלעיל מיניה קאי כאלו כתיב ולבש על בשרו מדו ומכנסי וגו' וזהו פשוט אבל עכשיו כתב לבישה בפני עצמו גבי ומכנסי בד על כרחך ולבש הראשון לא קאי אלא על מדו וקאי מדו בפני עצמו ומכנסי בד קאי ג"כ בפני עצמו משמע ועלי' לבדו קאי מילת על בשרו שכתב אחריו ולא על מדו בד הכתוב לפני פניו ונ"ל דנפל הרא"ם בדוחק זה משום דהוה ק' לו על רש"י שפי' מדו היא הכתונת ולמה לא פרשו כמו שתרגם אונקלוס לבושין שכוונתו לומר שמדו יכלול כל בגדי כהונה כאלו אמר ולבש הכהן בגדי בד וס"ל להרא"ם שבמלת (ראייה) לשמדו היא הכתונת הדין עם אונקלוס שהרי כן מצינו בספר שמואל סי' י"ז מעל למדיו וכן מדיו קרועים שפירושו שם על כל בגדים שהיו עליו לכך כתב הרא"ם דס"ל לרש"י דמדחזר וכתב הכתוב ילבש גבי מכנסי בד קאי על בשרו אתרוויהו וא"כ ע"כ ס"ל מדו היא הכתונת הסמוך לבשרו זהו הנ"ל דעתו של הרא"ם אבל צלל במים אדירים וגו' דנ"ל שאין כאן קושיא על רש"י כלל דס"ל לרש"י שאם היה כאן מדו כולל כל בגדי כהונה היה לו לומר מדיו לשון רבים כמו שאמר בשמואל למה אמר מדו שהוא לשון יחיד דמשמע בגד אחד ילבש וקאמר רש"י שר"ל הכתונת ועוד נ"ל דס"ל לרש"י שיש חילוק בין מדיו למדו דהתם המ"ם בפת"ח והכא בחירי"ק וס"ל לרש"י דהכא דבחירי"ק פירושו לשון מדות כלומר שתהא כמדתו וזה אינו נופל אלא על הכתונת הסמוך לבשרו לא על שאר בגדיו נ"ל: