רש"י בגפו יצא מגיד שאם לא היה נשוי מתחלה אין רבו מוסר לו שפחה כו' נ"ל טעמא דמסתבר דמשום דכשיש לו אשה שאפשר לו לקיים מצות פריה ורביה באשתו הישראלית לא הקפידה התורה אם אדוניו יתן לו אשה להוליד גם עבדים אבל אם אין לו אשה שאין לו מקום שיקיים פריה ורביה לא רצתה התורה להרשות לאדון לתת לו שפחה להוליד עבדים כי העבדים לא יהיו מיוחסים אחריו שעבד אין לו ייחוס והרי לא יקיים זה מצות פריה ורביה ולא לתוהו בראה וגו':
קריאה במקור
לבוש האורה · ספר שמות · פרק 21 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wrocław, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019368280205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b862142e7564f505282082b040591720eb1fbb2c3f910f7c971cf3bd09c61177