ארורה האדמה בעבורך וגומר: משמע שנתקללה בעון אדם ולעיל משמע שנתקללה בעון עצמה שלא עשתה ציווי הש"י בציווי תוצא הארץ עץ פרי והיא הוציאה עץ עושה פרי וגו' י"ל דזה וזה גרמו דאי לאו עון עצמה היה הש"י בורא אלו הדברים המצערים את האדם כגון זבובים ופרעושי' מן האש או מן האויר או מן המים ובעבור עון עצמה באו אלו הדברים ממנה ואלו לאו עון אדם לא היה מקלל את האדמה בזו הקללה אלא בקללה אחרת דבר שאינו מזיק לאדם כגון בעניני צמחים רעים במקום שאין צורך בהם לאדם ושלא ע"י זריעת האדם ובעבור עון אדם קללה בזו הקללה כדי שאגבה יבא ממנה ג"כ צער לאדם ועיין בג"א למעלה בפסוק תוצא הארץ:
קריאה במקור
לבוש האורה · בראשית · פרק 3 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wrocław, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019368280205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b862142e7564f505282082b040591720eb1fbb2c3f910f7c971cf3bd09c61177