רש"י תוצא הארץ הוא שפרשתי שהכל נברא ביום ראשון: לשון רא"ם וא"ת אי הכא שהכל נברא ביום ראשון היה לו לכתוב במקום ישרצו יוציאו ובמקום תדשא תוצא מאחר שהכל נברא ביום ראשון ואין כאן אלא יציאה מן הכח אל הפועל. וי"ל שאלה המלות של ישרצו ותדשא אינן מורות על ההויה וההתחדשות רק על איכות יציאותן מן הכח אל הפועל כי פי' תדשא תתמלא הארץ בכלל ותתכסה לבישת מיני עשבים כו' שזהו עניין איכות מציאותן כו' ופי' ישרצו מעניין ההולדה שיהיו רבי התנועה כו' עד אבל לא ידעתי מה יאמר על ויברא אלקים את התנינם ויברא אלקים את האדם המורים שעכשיו בראה ולא ביום ראשון ושמא י"ל שפירש ויברא פה הוא ספור מה שנברא ביום ראשון אלא שנכת' בריאת התנינים ביום חמישי שבו יצאו הדגים מן הכח אל הפועל ונכתב בריאת האדם ביום ששי שבו יצאו בעלי חיים היבשיים מן הכח אל הפועל אבל מה שנהיה ביום חמישי אינו אלא ישרצו המים עד על פני רקיע השמים ומה שנהיה ביום ששי אינו אלא תוציא הארץ עד וירא אלקים כי טוב אבל פי' ויאמר וכבר אמר ביום א' ואז ברא האדם עכ"ל הרא"מ וכתב עליו הג"א ופירושו דחוק ורחוק מאוד ולי נראה מפני שאצל שני הנבראים אלו זכר הכתוב דבר חידוש התנינים בגדלותם והאדם שנברא בצלמו שאותו החידוש לא נברא ביום ראשון לכך כתב ויברא וגומר עכ"ל וכוונתו וסיים דבריו והוא נכון מאד. אבל אני אומר מה שכתב שפי' הרא"ם דחוק ורחוק כו' אינו אמת שהרי כל המדרשים מלאים מזה העניין ומסכימים שהנשמות נבראו ביום ראשון ונכללו במלת יהי אור וכן הוא משמע שהשיב הש"י לאיוב וסמכוהו על פסוק עם המלך במלאכתו ישבו וגומר יושבי נטעים וגדרה כו' וא"כ מאי דוחקיה שנ' שגם חומר האדם נברא ביום ראשון וביום ששי יצא מכח אל הפועל וה"ה התנינים ולא כתב הכתוב ביומם היציאה מן הכח אל הפועל אלא ספר וכתב הבריאה הראשונה וממילא שמעינן שביום שנכתב הבריאה נעשה ג"כ היציאה לפועל ולפי דבריו צריך לתת טעם למה שנה הבריאה באלו ולא נבראו אלה ביום ראשון בשלימות כמו כל תולדות השמים וארץ וטעמו שאמר שנתחדש בשני מינים אלו דבר נפלא כו' לא יספיק לזה שאם חייבה החכמה לחדש בשנים אלה דבר נפלא היתה יכולה ג"כ לעשות ביום ראשון כי בורא עולם לא ייעף ולא ייגע ויכול הכל לעשותו ברגע אחד אדרבה טעם זה יספיק לתרץ פי' הרא"ם למה כתב הכתוב בשנים אלו הבריאה ולא היציאה מן הכח אל הפועל להגיד שבבריאה מיד היה בהם פליאות החכמה ההיא שהגיד בכל אחד מהם מה שלא היה כן פליאות חכמה בשאר הברואים וכן משמע מכל המדרשים ומפסוק דאיוב שיאמרו שהנשמות נבראו ביום ראשון ואין נברא בצלמו ית' אלא הנשמה וא"כ עיקר פליאתו נברא ביום א' ומה נתחדש בו עוד פלא יותר מזה אלא מחוור כדפי' הרא"ם נ"ל:
קריאה במקור
לבוש האורה · בראשית · פרק 1 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wrocław, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019368280205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b862142e7564f505282082b040591720eb1fbb2c3f910f7c971cf3bd09c61177