רוממות אל על תהילים · פרק 137 · פסוק 3

ואחר שדבר על מה שאמר שם ישבנו ואמר שעי"כ על ערבים בתוכה תלו כמדובר בא עתה ודבר על מה שאמר גם בכינו בזכרנו את ציון אמר מה שנתגלגל זכירת ציון יותר מארון והיכל ושאר דברים גדולים הלא הוא על כי שם שאלונו שובינו וכו' ואמרו שירו לנו משיר ציון אז על פיהם זכרנו את ציון ובכינו וז"א כי שם וכו' שהוא נתינת טעם אל האמור וענין התכת הכתוב הוא כי הנה בראות השבאים כי לא יבצר ממנו יגון עצום ואיך נעצר כח לשורר ע"כ תחלה לא אמרו שנשורר רק שאלו שנאמר להם דברי שיר שהוא נוסח הדברים בלבד ואפשר היה על כי שיר של היום היו אומרים בבהמ"ק כשנכנסו האויבים כנודע מרבותינו ז"ל אך שבו וראו הכנורות תלוים אז אמרו כי התליה ולא שברנו אותם יורה שמחה והוא מה שכתבנו כי משמחת בשורת יחזקאל תלאום ועל כן בראות השבאים תוללינו שהוא הוראת שמחה אז אמרו שירו לנו משיר ציון כלומר לא תוכלו להשיב כי היגון מעכב השיר שנתרצה בנוסח דברי השיר כי הלא התלוים יורו שמחה לכן שירו וכו' וזהו ותוללינו שמחה על כן אמרו שירו וכו'