קריאה במקור

רוממות אל על תהילים · פרק 72 · פסוק 16

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
יהי פסת בר כו' הנה אמרו רז"ל עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות כו' שנאמר יהי פסת בר וכו' והלא כמו זר נחשב לאזן שומעת וגם היכן הגלוסקא בכתוב אמנם אומר כי אין כוונתו כמו שהיא אפויה כי אם שכאשר הארץ תוציא תאנים וענבים גם תמר ותפוח הנאכלים כאשר המה בלקיטתן כי ילקוט הלוקט אותם ובעודם בכפו יבלעם ככה אין מעצור לה' להוציא לחם מן הארץ בלא מוץ וקש וסובין ומורסן או קמח כ"א כסולת נקיה ושיערב לפי אוכל בצאתו מן הארץ כיתר פירות מבלי טחינה לישה ואפיה והיה טעמו כטעם גלוסקא יפיפיה וכמאמר רבותינו ז"ל בבראשית רבה כי הלפת היה פת בתחלה ונתקלקל ונעשה לפת וזהו עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות שהוא שתוציא לחם נקי כטעם סולת אפויה משוללת תבן וסובין ומורסן וקמח ונאכל כמות שהוא וזהו יהי פסת בר בארץ ויתפרש כל הכתוב על פי דרכם זו והוא כמדובר שיהיה בארץ מצמח האדמה דבר נאכל כמו פסת בר שהוא בהגיע הבר להיות נעשה חתיכה שהוא אחר הלישה ואפיה ואצ"ל בבקעה אשר רבו מימיה והוא מקום דשן ושמן כי אם גם בראש הרים אשר היובש מצוי שם ומפני שלא יבצר מלתמוה איש שומע אמר כי גם בעיני כל רואה אז יתמהו ורעשו מראות שכל כך יפלא בעיני הרואים שירעשו מראות וזהו ירעש כלבנון פריו כי כקול רעש ארזי לבנון כי ינשב בם הרוח כן יהיה רעש פריו שישמיעו רואיו והנה רז"ל פירשו ויציצו מעיר על תחית המתים וצריך לדעת איזה קשר יש לסוף הפסוק עם ראשיתו לפי דבריהם ז"ל ונראה שהוא ענין מאמר אחר מרז"ל והוא אמרם שעתידין המתים לקום בלבושיהם בתחית המתים ק"ו מחטה שנקברת ערומה ויוצאת לבושה המת שנקבר בלבוש לא כל שכן. ובזה נבוא אל הענין נמשך אל האמור והוא שאומר יהי פסת בר בארץ שהוא משולל קש ומוץ ותבן המכסה את החטה וסובין ומורסן ולא בלבד בבקעה הדשנה ורעננה כ"א גם בראש הרים וירעשו לראות פריו כרעש עצי לבנון המשמיעים רעש ככה יתרעשו וישמיעו קולם הרואים ושמא תאמר א"כ אפוא למה עד כה לא עשה כן הוא יתברך ולא יוציא לחם מן הארץ בקש ומוץ ותבן הלא הוא ללמד דעת את העם למען ילמדו כי ככה יציץ הוא יתברך את המתים כעשב הארץ המכסה את הבר שהחטים יוצאים לבושי עשב עם שנזרעו ערומים כן יציץ ה' את המתים לבושים מק"ו שהוא להחזיק עיקר גדול מעיקרי הדת אמונה אומן מאשר יראו בחוש כמדובר כי מהחטה הנזרעת ומתעפשת ויוצאת בלבוש ק"ו לאיש שיוצא בלבוש וזהו ויציצו מעיר כעשב הארץ הוא קש ומוץ שהם עשב הגדל עם הפרי:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Romemot El, Warsaw 1875
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182