רוממות אל על תהילים · פרק 72 · פסוק 15

ויחי ויתן לו וכו' עתה ידבר בלשון יחידי ויהיה הענין כי הלא כתבנו כי לא בלבד ירחם על העשוק להצילו כ"א גם על העושק יחוס אם הוא דל ואביון שיתן להם משלו ושמא תאמר הלא אחר שיתן לו כדי חייו שהוא על מאתים זוז שוב לא יוכל לקבל מן הדין ואם דרך מתנה יתן לו הלא יתבייש לזה אמר ויחי כו' לומר כי אחר שיחי שיתן לו די חיותו יתן לו מתנה וזהו ויתן לו ושמא תאמר הלא יתבייש על כן מה יעשה לבלתי יתבייש בקבלו מידו לא יתן לו משל עצמו כי אם מזהב שבא אשר אשכר הקריבו לו כאומר לו לא משלי אני נותן שתתבייש כי אם מאשר הובא אלי גם אני אכול ממנו גם אתה ועל כל זה להיות כי בצד מה לא יבצר מלהצר לו שנהנה ע"י בשר ודם וגם כי המתנות אין בהן ברכה על כן ויתפלל המלך בעדו תמיד בעדו של המקבל שמי שהוא תמיד שהוא הקב"ה כל היום יברכנו את האביון ההוא ולא יצטרך למתנות בשר ודם.

או יאמר ויחי כו' כי הוא יתברך משעה שיחשוב איש לחוס על עני ואביון להחיותו גוזרים לו חיים מלמעלה כי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ועוד שנית כי הנותן נותן משל אחרים ולא בהתמדה ועל ידי העני מברכותיו יתברך תמיד כל היום וזהו ויחי כו' לומר ראה נא גודל מצות וזכות הנותן מלחמו לדל כי הלא טרם יתן לו יגזרו עליו חיים על טוב המחשבה כי באורח צדקה חיים וזהו ויחי ואחר כך יתן לו ולא עוד אלא שהוא נותן לדל פעם אחת ומשל אחרים וע"י העני יבורך תמיד מן השמים כי הלא ויתן לו כו' שעם שלא יתן רק מזהב שבא מהמנחה ואשכר הקריבו ומה גם עתה הנותן מלחמו אשר עמל בו וגדלו אותו הדל יתפלל בעדו של נותן תמיד וכל היום יברכנהו כי חמרא דמריה טיבותא לשקייה באופן שע"י תפלת הדל יבורך הנותן מן השמים ע"י ברכות הדל תמיד: