בי הלא צמאה נפשי לאלהים כו' לא למענה רק מתי אבא אני החומר ואראה פני אלהים בחיים חייתי ולהתכת התיבות יאמר כי הנה המבקש בקשה מאת מלך בשר ודם ידאג על האיחור פן ימות הוא או המלך ההוא בטרם יבא הדבר אל הפועל אמנם הנפש המבקשת התקרב אליו ית' להראות פני אלהים לא יקרנה אסון מות ומה גם המלך הקדוש שממנו יתברך בקש כי הוא אלהים חיים ומלך עולם באופן שאין לה להצטער על האיחור על עצמה כי אם עודה בחומר האדם לא תאושר בארץ לא יבצר ממנה אחרי מותו וז"א צמאה נפשי לאלהים על הראותי לפניו ית' בבית מקדשו עם היות שאינה מתה ואדרבה אחרי מותה לא יבצר ממנה דבקותו יתברך וגם הוא לאל חיי כי הוא בעל החיים הנצחיים ולכן לא תהיה צמאונה למענה כי לא יבצר אחרי כן ממנה אך מה שנפשי צמאה הוא למען עצמי מתי אבא בגוף ונפש ואראה פני אלהים בטרם אמות וזהו ואראה המתייחס אל הגוף כי הנפש בהפרדה רואה פני שכינה אך הגוף פה מתראה לפניו ית':
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 42 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182