ושמא תאמר שמה שלא שלחום עד תום העשר מכות לא היה בהשגחה לשום בם דברי אותותיו כי אם שלא האמינו וחשבו שהיה אחיזת עינים או דרך כישוף ועשה עד שהאמינו בסוף לזה אמר הפך כו' לומר לא שהיה ספק למצרים שהיתה השגחה כי הלא על ראשון ראשון הפך את מימיהם לדם כי לא יוכלו לומר שהיתה אחיזת עינים מראה דם ולא דם ממש שאם כן למה וימת את דגתם אך באמת שנהפכו המים לדם ממש ועל כן מתו כל הדגים כמאמרנו בביאור התורה שאמרו יתברך והדגה אשר ביאור תמות היה לומר אל יעלה על רוחכם כי לא היה רק מראה כמעשה המכשפים בלהטים כי אם דם ממש כי הלא הדגה תמות ומי יאמר שמתה הלא הוא כי ובאש היאור וכו':
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 105 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182