רוממות אל על תהילים · פרק 105 · פסוק 23

ויבא ישראל כו' אחרי אומרו אשר היטיב הוא יתברך בשלוח מצרימה את יוסף מהטעם האמור אמר כי עוד טובה שמת נמשכה על ידי קדימת יוסף כי על ידי כן ויבא ישראל מצרים כלומר בא מעצמו ולא הובא בשלשלאות של ברזל כאשר היה עתיד אך עתה בהיות יוסף שם נתגלגל ששלח יוסף בעדו ובא בבחירתו וזהו ויבא ישראל מצרים ושמא תאמר ומה בצע כי הלא כלשנות שקדם יוסף לא ימנו בכלל הגלות לז"א ויעקב גר בארץ חם היא ארץ כנען בנו כי שם נתקיים כי גר יהיה זרעך וזהו ויעקב גר בארץ חם והוא כי מלידת יצחק נמנה הגירות והגלות כנודע.

או יאמר בענין מאמרנו על פסוק כי גר יהיה זרעך שהוא כי בהיות זרעך מעטים נזכרים בלשון יחיד יהיה גר ולא עבדות בארץ לא להם כ"א לבניהם אך כשיהיו רבים אז ועבדום וענו אותם שהוא במצרים ובין גירות מלידת יצחק ועבדות במצרים יהיו ת' שנה נמצא הגירות בארץ כנען והעבדות בארץ חם אמר כי ע"י שלא הורד יעקב בשלשלאות של ברזל בעבדות כ"א במעלת יוסף בכבוד הרויח כי כאשר בא"י היה גרות ולא עבדות כך יעקב גר בארץ חם היא מצרים. ועוד זכה יעקב בזכותו כי עם שהגלות ודרך וגירות ממעטת פריה ורביה אדרבא עם שיעקב גר בארץ חם